הקסם שבחנות הקטנה

יש משהו קסום בלקחת אחריות.

אתמול עמדתי מול החנות המבריקה הזו ברחוב קלאוזנר.
'סימפון סלולר' הייתה שלנו כמעט עשור.
שלי, של המשפחה, של החברים.
שם שלמדתי לשלם טיפה יותר בשביל הנוחות.

הבאתי להם מגן מסך נקרע.
צהוב. מגעיל. (תראו בתמונות).

זה כבר השני שקרע.

ג'ונתן המקסים עם הקוקו ניסה לעזור. באמת ניסה.
התכתב עם יאיר הבעלים.
שלח את כרטיס הנהלת החשבונות שלי.

לא עזר.
הנוהל אמר לא.

אין לי טענה אישית.
יש מדיניות, והיא לגיטימית.
פשוט לא בשבילי.

שאלתי את ג'ונתן:
"אתה, כלקוח, היית קונה פעם שלישית מגן מסך שנקרע?"

חייכתי.
הלכתי.

הסיפור הזה הוא על “כן”.

לפני שנה וחצי, באותו כביש, מימין לפלאפל,
יש חנות קטנה. צנועה.

'אפליקציה' שמה.

נכנסתי באקראי,
כי בחנות הבית — ‘סימפון’ — לא החזיקו מגן “פרייבט”.

קניתי.
חזרתי עם בועות במגן.

ואופיר המנהל — מבלי לשאול שאלה —
גרד, החליף, סיים.

כמו קסם.

היום חזרתי ל'אפליקציה'.
(לוודא שלא חלמתי)

שוב בועות.
שוב אופיר.
שוב בלי שאלות.

קניתי מגן חדש.
שחור הפעם.

מתוך הבנה שזכיתי במשהו נדיר:
אדם שלוקח אחריות
בלי מילים גדולות.

אני קוסם כבר 50 שנה.
אני יודע הכול על טריקים.

אבל הטריק הכי טוב שראיתי השבוע
לא היה על במה.

הוא היה בחנות קטנה ליד הפלאפל.
שם אדם לא שואל למה.
הוא פשוט עושה.

אני נוהג לומר:

 “בני אדם יכולים להפתיע אותי רק לטובה.”

אופיר הפתיע אותי. שוב.
והפעם זכה בסיפור.

אני משתמש בטלפון במופעים.
אין מצב שיהיה לי  טלפון 'דרדלה'.

ועכשיו יש לי חנות
שיודעת לקחת אחריות.

קסם אמיתי
זה לא מה שאתה רואה.
זה מה שאתה מרגיש.

ואני מרגיש שזכיתי.

בית חדש לסלולאר.
עם זיכרון טוב.

ככה כתבתי בביקורת עליהם בגוגל…

יש מקומות שמתקנים מסכים.
ויש מקומות שמתקנים אמון.

ב־אפליקציה
לא שואלים יותר מדי,
לא מסבירים למה אי־אפשר.

פשוט אומרים כן.
ועושים.

בעולם רועש של נהלים ותירוצים,
מצאתי חנות שקטה
עם בני אדם.

זה נדיר.
זה מרגש.
וזה קסם אמיתי.

וככה נראה הטלפון אחרי החוויה הנעימה ב'אפליקציה'