ארכיון תג: קוסמים

תוכנית טלוויזיה שהיא אקט אלים במסווה של בידור להמונים

מי יפיל את המאסטר? – אקט אלים במסווה של בידור להמונים

רוב הקהל אינו מודע לסבל הרב שהיונים, הארנבים, התוכים והנחשים עוברים במופעי הקוסמות. הקוסמים נהנים מ"הילת המסתורין" השמורה למקצוע על מנת להסתיר את האמת הלא נעימה: מדובר בגרימת סבל. מדובר באלימות כלפי יצור חסר אונים. גם כשהיא מלווה בצחוק ילדים

בלי להכנס לשאלת התרבות – תרבות הרייטינג, הריאליטי ושאר הפורמטים שבעצם מאיימים על המונח 'תרבות' – בתור קוסם ותיק, שהיה מאסטר הרבה לפני שזה הפך לתוכנית ריאליטי, חשוב לי להאיר נקודה אחת בוערת: התכנית "מי יפיל את המאסטר" היא בעצם חינוך לאלימות. האורות דלקו הקהל מחא כפיים והשתאה מאוד, מאיפה לעזאזל שלף הקוסם הזה 12 יונים? ממש יש מאין! על זה מדובר, על אקט אלים במסווה של בידור להמונים.

בסרט הקולנוע יוקרה רואים בבירור איך הקוסם זורק לפח את הכנרית שלו בסיום מופע הקסמים שלו. זה אמנם סרט בלבד, אבל בפועל ככה נהגו קוסמים להעלים כלוב ציפורים עם ציפור: הכלוב פשוט מתקפל ונכנס לשרוול, כלוב סורגים מברזל שמועך את הכנרית המסכנה, ממש כמו שום בכותש שום. אני מניח שהכנרית לא שרה ברגע ההוא. נכון, עברו יותר מ-100 שנה מאז הפעם האחרונה שמעכו ככה כנריות, בינתיים המציאו את הפוחלצים מגומי, הקוסמים עידנו את מעשיהם, אבל עדיין הם משתמשים בחיות שלהם.

המילה "משתמש" היא הנכונה ביותר לתיאור הפעולה של הקוסמים האלה עם החיות המסכנות: הם צובעים אותן, מקצצים את כנפיהן, קושרים אותן במיתרי ניילון מתחת לכנפיים, אורזים אותן ותוחבים אותן לכל מקום אפשרי ומקום בלתי אפשרי. אפשר היה להמשיך ולעצום עיניים, אלמלא העובדה שרוב הצופים בקוסמים האלה הם ילדינו, שנחשפים בעצם לאלימות לשמה במסווה של מופע בידור.

היונה היא קלת משקל, ניתנת ל"כיווץ" לשטח קטן יחסית לגודלה כשהיא פורשת כנפיים – אז היא יפה ומרגשת. היונים שקטות, הן לא משמיעות קולות של אימה או כאב, הן לא צורחות או צווחות גם כשכואב להן. רק מטפחות משי צבעוניות מתנהגות יותר נוח מיונים. קוסמים רבים אף צובעים את היונים שלהם בשלל צבעים, כדי שיתאימו למטפחות משי.

הן מתרבות בקלות, זול להחזיק אותן, ולאף אחד לא באמת אכפת מהן. גם לא לקוסם שאומר שהוא אוהב אותן תוך כדי שהוא קוצץ את נוצותיהן ודוחף אותן לבקבוק.

על מנת לשלוף את היונים – מבקבוק, מלפיד, או משרוול הקוסם – יש לרתום אותן ברתמות סודיות ומיוחדות, חלקן מאוד מכאיבות, העשויות מחוט דיג ויושבות מתחת לכנפיהן. אפשר גם לתחוב את היונים לחפצים חלולים, קופסאות ושקים מסוגים שונים.

אין ספק שילדים נהנים לראות קוסם שולף יונה. מאוד מרגש לראות פתאום יונה צחורה ומרפרפת. כשהילדים נהנים – ההורים נהנים, ומוכנים לשלם לקוסמים על מנת שיביאו את גן החיות אליהם הביתה. האומנם זה מעשה אחראי מצד הורה לשמח את ילדו וחבריו תוך כדי גרימת סבל לאחר, גם אם הוא "רק" חיה?

רוב הקהל אינו מודע לסבל הרב שהיונים, הארנבים, התוכים, הנחשים ובעלי-חיים נוספים, עוברים במופעי הקוסמות. הקוסמים נהנים מ"הילת המסתורין המקצועית" השמורה למקצוע על מנת להסתיר את האמת הלא נעימה: מדובר בגרימת סבל. מדובר באלימות כלפי יצור חסר אונים. גם כשהיא מלווה בצחוק ילדים.

בתי ספר ושאר מוסדות חינוך כבר הפנימו את הרעיון ולא משתמשים בחיות במופעי בידור וקסמים. קוסמים שמשתמשים בחיות אינם מוזמנים לאירועים של מערכת החינוך, וטוב שכך. ממש כמו בקרקסים, שם הלחץ הציבורי גרם להפסקת העינוי עבור אותן חיות כלואות ומסכנות, ולאט לאט יותר ויותר מקומות על הכדור הזה מונעים מקרקסים עם חיות להופיע בתחומן.

לפני כשנה, בעקבות מאמר שפרסמתי על טכניקות שונות ומשונות של קוסמים לשימוש בחיות, הקוסמים הקימו קול זעקה: הסוד עומד להתגלות!

היונים סובלות בסתר, הארנבות נחנקות בשקט, התוכים מבוהלים, אפרוחים נמעכים

כן זה נכון, הסוד מתגלה. למרות המחויבות הקולגיאלית לשמירה על סודיות הקסמים, אין לי ברירה אלא לחשוף חלק מהסוד, את החלק הנורא: היונים סובלות בסתר, הארנבות נחנקות בשקט, התוכים מבוהלים לגמרי, אפרוחים נמעכים בטעות. והקהל? הקהל ממשיך ליהנות ולמחוא כפיים.

שלפו את המצפון שלכם קוסמים, ממש כמו שאתם שולפים יונה מהאוויר, בקסם.

אני שמח לבשר שחל שינוי גדול בעקבות המאבק נגד שימוש בחיות, הרוב המוחלט של הקוסמים הפסיק להשתמש בחיות לצרכי בידור. בהערכה גסה, 95% מהקוסמים בישראל כבר אינם משתמשים בחיות. אבל לצערי, ישנם 5% שסורחים בפרהסיה, ועליהם יוצא הקצף, אותם צריך לגנות. חלק מהקוסמים הפנים סופית את מה שהתחיל לפני חמש שנים, נחשב בטעות לגחמה שלי והופך להיות אבן בוחן להתנהלות המוסרית של קוסמי ישראל. השימוש בחיות חסרות ישע לצרכי בידור פסול ובעייתי גם בעיני הציבור השפוי במדינה. מי שפוי וכמה – זה כבר עניין למשא ומתן פוליטי.

פורסם במגפון

השטינקרים מיוטיוב

המקצוע השני הכי עתיק בעולם

הקוסמים קיימים כבר 5,000 שנה, מתקופת הפרעונים ועד היום. במהלך השנים עבר המקצוע גלגולים שונים, כשהשינוי העיקרי התפתח דווקא במאה השנים האחרונות, כאשר העיסוק בקסמים התנתק מהמסתורין השמור לכישוף ולשאמאניזם וזכה לעמוד בזכות עצמו, כבידור להמונים.
הצלחת 'ידעונים מודרניים' דוגמת אורי גלר וחבריו המנטליסטים, אשר עלו על גל הרייטינג וגלשו ממנו ישירות לחשבון הבנק שלהם, נובעת עדיין מאותו צורך אנושי קדום – לגעת באלוהי.
האשליה שתוכל 'לראות את זה', 'לחוות את זה' בחושים שלך, את ה'בלתי נתפס', ה'בלתי מושג' וה'בלתי מובן', האשליה הזאת סחירה וזוכה להצלחה רבה. יש לה קונים רבים במציאות המורכבת שלנו, בדומה למגוון המוצרים שמציעים דתות שונות והמיסטיקה לסוגיה.

האינטרנט הביא לשינויים רבים, וודאי עוד יביא. אחד המוזרים שבהם הוא ערטול הסוד.

"אני יודע איך עושים את זה!" הם קופצים מולי במופעים ובשיעורים. כולם כבר יודעים, הכול.

כולם כבר רופאים, פסיכולוגים, מאמנים, ואפילו קוסמים. אשליית הידע הנגיש מטמטמת את ההמונים בדיוק כמו שהטלוויזיה עשתה זאת בתחילת דרכה.

פעם רזי הקוסמות היו עניין של מסורת, ידע שעובר מאב לבן, בסודי סודות, בחדרי חדרים. היום, כדי לדעת צריך רק מקלדת ומחשב מחובר לרשת. אפילו הנחיות לבנייה של פצצת אטום אפשר למצוא שם באינטרנט. אולי לא שמתם לב כי אתם רחוקים מהתחום, אבל הרשת מוצפת בלימוד קסמים ואפשר למצוא שם סרטוני הסבר לקסמים, חלקם עם למעלה מתשעה מיליון צפיות, וזה הרבה! זה המון יחסית לסרטונים אחרים שמונחים שם בהישג לחיצת מקלדת.

תחום הקסמים עבר ברשת ועבד נהדר כבר מתחילתה, אבל עכשיו הוא באמת בשיאו. כל ילדון שמכיר קסם וחצי ויש לו מצלמת רשת, מעלה הסבר של קסם, כאילו הוא זה שהמציא את הגלגל לפחות. כל מיני 'שטינקרים' מדגימים ומעתיקים את הקסמים של הקוסמים המקצועיים ומגלים לעולם איך הם עושים את זה, לפרטי פרטים, כולל סודות עתיקים של קוסמים שנחשפים לכל דכפין. מסתבר שזה ממש ניגודי, עולם הקסמים שואף מיסודו לשמור ולהסתיר את הסוד/ידע לעצמו ואילו האינטרנט דוהר בכיוון ההפוך, להפיץ את ה(מ)ידע.

השטינקרים מיוטיוב

הילדים האלה ביוטיוב, חלקם מופיעים ללא פנים, רק ידיים מוצגות למצלמה, הם רק רוצים 'להראות', לחשוף את האסור, להציף את הסוד, 'לרוץ לספר לחבר'ה'. ממש אקסהיביציוניזם מסוג חדש, 'תראו תראו, זה הסוד.'

אתר יוטיוב מהווה, בין השאר, גן עדן למציצנים. אפשר למצוא שם תיעוד של ניתוחים רפואיים, ובאותה נשימה סרטונים משפחתיים, קליפים של יצירות מוסיקליות וגם שפע סקס מכל הסוגים. בקיצור, ביוטיוב מוצג כל מה שקיים במציאוּת, והכול מקוטלג בתגיות ברורות.

מהיכן נובע הצורך העז הזה בחשיפה? אולי מהסיבה הפשוטה שכל הילדים היום רוצים להתפרסם כאן ועכשיו ולא משנה איך ובמה, בין אם זה בהצטרפות למשחק ריאליטי מטופש שיגרום להם להתפרסם בן לילה, ובין אם באמצעות חשיפת סודות עתיקים של קוסמים שתוביל למיליוני צפיות במשהו שהם 'עשו'.

הפורנוגרפיה של הסודות כטריגר להתחדשות

מילא אם החשיפה הזו היתה משרתת צורך אמיתי למיגור האשליה מהעולם, ובשיטתיות, על ידי חשיפת כל מעשי הרמייה. זה יתחיל בחשיפת תחבולותיהם של קוסמים 'חסרי כוחות' ומשם יעבור לפוליטיקאים מושחתים וכך ייחשפו ויוקעו כל השטיקים והטריקים הכי מלוכלכים. אלא שזו אינה התמונה בתחום הקסמים. במציאות אנשים לא באמת רוצים לפצח את הסוד, הם מעדיפים את הפנטזיה. למעט אותם אנשים שזה באמת מענין אותם, שאזי הם מחפשים והיום גם מוצאים את כל הסודות, הכי כמוסים.

במצב שנוצר אין הבדל מהותי בין פורנוגרפיה לחשיפת קסמים. את שני אלה מתַחזקת המציצנות, שני התחומים 'אסורים' לחשיפה (בפורנו לפעמים האיסור חוקתי), שניהם עוסקים במקצועות העתיקים ביותר בעולם ובשניהם הצורך ממכר ולא יודע שובע. לא ייאמן כמה סרטונים עולים בכל יום לרשת ומציגים את הסודות שכל כך שמרתי עליהם במשך שנים.

למזלי, להבדיל מהפורנוגרפיה, אני כן יכול להמציא את עצמי, או קסמים חדשים, בכל יום מחדש. בסופו של דבר אני עושה זאת, כדי להתפרנס, וכמוני עמיתיי למקצוע.
במחשבה שנייה, זה הדבר הטוב ביותר שקורה לעולם הקוסמים במאה האחרונה – ניעור חזק שמביא עמו יצירה וניחוחות חדשים וטריים. ויש גם בונוס: דור חדש שנחשף למקצוע ומעשיר אותו בכישרונות חדשים.

קוסמים, קוסם, קליוסטרו הקוסם.קום קוסמים, מאמרים, קוסם אביזרי קוסם, ציוד קוסמים, עולם ה קוסמים

עיניים עצומות לרווחה – חזרתו של אורי גלר

 

 

הרבה שאלו אותי בחיים, האם אורי גלר אמיתי? בימים אלו שואלים יותר. התקף המנטליזם שסוחף מדינה שלמה, הוא בעיני עוד סימפטום ברור של מה שקורה כאן.

ההוכחה הראשונה לקיומו של קוסם נמצאה בציורי קיר בפירמידות במצרים. חרטום מצרי מבצע את קסם הכוסות והכדורים, אותו קסם שאני מבצע היום עם חומרים שונים. מה שאומר בעצם שזהו המקצוע השני העתיק בעולם והרבה מהמשותף. דווקא אצל העובדות במקצוע העתיק ביותר, אין חידושים.

עומד קוסם על הבמה, מראה שקית נייר ריקה ושולף ממנה 3 תפוזים, יוצא צופה מהמופע ורץ לספר לחברה, "הוא שלף 4 ק"ג אשכוליות משקית ריקה", מהמרווח הזה שבין 3 תפוזים לארבע ק"ג אשכוליות אני מתפרנס כבר 32 שנה.

לגעת בבלתי נתפס

הצורך לגעת בבלתי נתפס, לראות את האלוהי, להבין את הנסתר יכול להוציא אנשים מדעתם. כנראה שחסר כאן אלוהים, דחוף. הם יוצאים בהמוניהם, מדינה שלמה יכולה לשבת מול הטלוויזיה עם שעונים מקולקלים ולקוות שיחזרו לפעול. (תקראו שוב את המשפט הזה) אורי אתה הגדול מכולם, יותר מהמנהיג הדמיוני שחסר כאן עכשיו, אולי בכלל זה אתה.

קיים הצורך הזה לשקר לעצמך, לא רק שהם לא רואים ממטר, פשוט עומדים שם עם עיניים עצומות לרווחה. לא רואים ממטר, וממשיכים לשקר לעצמם ומוסיפים ומגדילים את מה שראו, מוסיפים את כל הפנטזיה שלהם.

פעם ראיתי את עמי דיין ז"ל במופע מול 300 איש מכופף כפיות, עמדתי מהצד מהופנט אל מול העיוורון הזמני של קהל שלם. על זה אמר מי שאמר: "מי שלא רוצה לראות לא יראה". לפעמים בסרטים נאלצים להכניס סצינה שרואים בה את ה‘בום’ (המיקרופון על המוט) פשוט אין להם סצינה יותר טובה, על זה אמר מנחם גולן, "מי שרואה מגיע לו".

בין קוסמים לפוליטיקאים

נתקלתי בלא מעט כתבות בימים אלו ה‘חושפות’ את השקרים הגדולים של קוראי המחשבות, מה קרה? נגמרו השקרים ה ‘אמיתיים’ בפוליטיקה, אין יותר שחיתויות עסיסיות? ללכת לרדוף אחרי קוסמים עם פאסון, מסתבר יש הרבה מהדומה בין קוסמים לפוליטיקאים.

אין שום הבדל בין פורנוגרפיה לחשיפת הסודות הגדולים, זה כמו לצלם ‘דוגמנית על’ מורידה שערות מהרגליים. האם אורי גלר אמיתי? לא יודע. לא ראיתי אותו מסתכל על עצמו בראי, או מבטא אהבה לילדיו ואשתו, לא יודע אם הוא מרגיש ומה הוא מרגיש. רוב התמונות שלו הם עם פני פוקר (גם שלי). לא ראיתי אותו אף פעם מקרוב או מחייך מבפנים.

רק כי אין לי מושג  מי האיש. מה שיש לי לגביו מושג הוא, שהוא הכי מוכשר מכולם, פורץ דרך אמיתי, כריזמטי, ווינר בגדול תוצרת כחול לבן. לא משנה מי תשים מולו הוא יאכל אותו בלי מלח, והוא עוד יגיד תודה. אם יש אמת בפתגם " רק דגים מתים שוחים עם הזרם" אורי הוא כריש אמיתי.

לא יודע האם ההגעה לישראל דווקא עכשיו היא משיקולי הפקה, מניעים ציוניים, או סתם יד הגורל. אבל אורי הגיע בזמן הנכון. אני בכלל בעד שיקים מפלגה, מגיע לנו כאן בארץ אחד שיכול לכופף ראשי ממשלות ומשגרי קאסמים. ואגב אומרים שהוא עשיר בעצמו, שילוב נפלא לראש הממשלה הבא. אין ספק שמדובר בעבודת אלילים, אין ספק שהמדיה מפריעה, פעם בעזרת קצת חושך ופנס קסם יכולת לקחת אנשים מאוד רחוק.

בסרט ‘ביי ביי ברזיל’ ישנה סצנה מופלאה על קוסם שמגיע לברזיל בחיפוש אחר קהל צופים, והטלוויזיה בדיוק מגיע לעוד כפר ולעוד אחד, רגע לפני שהוא נשבר הוא פוגש את הטלוויזיה מרחוק, דווקא בכנסיה שם מרוכזים כולם, הוא מפוצץ אותה בעזרת קסם, מהסוג שהארי פוטר עושה.

הקסם בלידה

את האנשים שמתעקשים וממשיכים לשאול האם זה באמת, אני שולח לחדר לידה לראות לידה, בשביל מה הם צריכים את ההסבר איך זה עובד? זה עובד, נשבית באשליה, שתוק ותמשיך בחייך כרגיל, אפשר לחשוב שמישהו באמת יכול להסביר לך את הקסם הזה שבלידה של ילד לעולם.

האם אנחנו מתקרבים לקצה של הטלוויזיה? זה כמעט הכי רחוק שאפשר להגיע במדיום הזה, להביא מדינה שלמה עם מזלגות וכפיות אל מול הטלוויזיה. מה שהכי מדהים בעיני, העובדה שזה ממוחזר. כבר עשו את זה, אפילו כאן בארץ, מתישהו בשנות השבעים או השמונים, ערוץ אחד רק בשחור לבן. גם אז אנשים נהרו לראות את התופעה, עד שקם החכם שצעק המלך עירום. ואז האנשים ההם שגרו פה הקיאו מתוכם את התופעה, וגרמו לאורי לצאת לסיבוב מאוד מוצלח בעולם שהביא לו עושר ותהילה. אז קראו לזה ‘חוסר פרגון’, היום כמה עשורים אחרי, עם עשרות ערוצי טלוויזיה, אינטרנט חטטני ואינפורמציה לכל דורש היום מזנקים עליו עם מצלמות וכתבים לענייני פלילים וקוראים לזה חשיפה. ועוד של האמת.

פעם גם באמריקה היה גל של יידעונים, הזמינו את הודיני הגדול לקונגרס שיסביר להם קצת מה קורה, הוא הדהים אותם בקסמים ויצא ביחד עם העיתונות והממשל לצוד מכשפות. לא הרבה זמן אחר כך, אחרי שאמא שלו מתה הוא בזבז את מיטב כספו בתשלום לאותם יידעונים שרדף, שיביאו ממנה סימן.

בכל זאת האם יש משהו שהוא באמת בעולם הקוסמים? פעם ישבתי בבית מלון בוושינגטון באיזה כינוס קוסמים, הסתכלתי על המנורה ממול שהייתה תלויה על הקיר, ואמרתי לעצמי ‘שתזוז’ והיא התחילה לזוז. בלי שום אביזר, ככה לעצמה. באותו רגע הייתי מאוד קרוב לשיגעון, הבנתי שעולמי הולך להתמוטט. למזלי הצצתי מהחלון וראיתי את מסילת הרכבת שעוברת שם…

 

האינטרנט, העיתון ואורי גלר- רקוויאם לקוסם

עד לא מזמן האמנתי כי תהליך הדיגיטציה שאנחנו עוברים יגרום ל ‘קוסם המערבי’, זה שכולנו מכירים להיעלם. האם ילד שחווה עולם וירטואלי תלת מימדי הכולל תנועה חופשית ויצירת דמויות פנטסטיות, הריגתן והקמתן לתחייה, יוכל להתלהב עוד מארנבת לבנה הנשלפת מכובע? או מכפית המתכופפת מעצמה? האין מקומו של ה ‘קוסם האורגני’ הולך ונדחק אל המוזיאון, ולא למוזיאון האומנות, אלא למוזיאון היסטורי?

כהורה אני תמיד שמח לספר על טעמה האמיתי של העגבנייה שאכלתי כילד, עכשיו גם אצטרך לספר שפגשתי/הייתי קוסם אמיתי, כזה בשר ודם לא דמות ממוחשבת.

מעבר לעובדה שעמותות החיות הצליחו להטמיע את הרעיון שלא משתעשעים על במה עם חיות שעשועים, הנבואה התגשמה, גיל קהל הצופים הולך ומצטמצם, גילאי 4 עד 7 בלבד מגיעים למופעי קוסמים, והקוסמים עדיין שולפים ארנבות, אבל פחות ופחות. אבל מסתבר שלא התהליך הדיגיטאלי עצמו הורג את הקוסם, אלא דווקא הרשת, האינטרנט המאפשר הצצה לכל זווית אנושית של סטייה, פנטזיה או הגיג, הרשת המכילה בתוכה את כל המידע לגבי כל היקום כולו והאנשים שגרים בו, וזה כולל את סודותיהם הכמוסים ביותר, גם של הקוסמים.

סרטונים המפצחים את הסוד של אורי גלר וחבריו היורשים עולים לרשת כל יום, מספיק לחפש במנוע חיפוש ‘כיפוף כפיות’ בשביל להגיע אפילו לאתרים של רבנים ידועים, גם הם רוצים לגזור קופון מהתופעה. אגודות קוסמים ורבנים אזוריים, עיתונאים רציניים, וכל דכפין צועקים  ומציגים לראווה את הכפיות שלהם, מכופפות או לפני כיפוף או תוך כדי…

פעם זאת הייתה שאלה אתית האם קוסם מגלה את סודותיו? היום השאלה היא בכמה? או אולי זאת בכלל לא שאלה מוסרית, בסופו של דבר יש לא מעט פוליטיקאים ש ‘תפסו להם את הטריק’, תפסו אותם על חם, עם המכנסיים למטה. רק שהם יכולים להרשות לעצמם לשלם שכר טרחה של עורכי הדין שמתמחים ברישום פטנטים ושינוי המציאות, ע"פ  דרישות הלקוח. אז אולי עורכי הדין הם הקוסמים של העתיד?  ועל כך כבר סופרה הבדיחה הבאה: לקוח אחד מתקשר מבוהל לפרקליט שלו, "דרסתי מישהו, הוא נפגע" העורך דין עונה לו "אל תזוז אני תיכף מביא את העדים".

האומנם חשיפת הסודות תגרום למקצוע הקסמים להעלם?

דתות לא נעלמות כל כך מהר, קוסמים גם. הצורך האנושי באלוהות היה ויהיה לנצח, הוא מקבל גוון חדש של אלילות טלוויזיונית והשילוב יצר את הדגם החדש של אורי גלר, זה שמביא שיאי רייטינג כמו בקסם אמיתי.

קרה כבר בעבר הקרוב שנחשפו סודותיהם הכמוסים של הקוסמים – ב‘מעריב’ פורסמה במוסף סוף השבוע סדרה החושפת את הסודות של הקוסמים, היה גם קוסם במסכה ש ‘השתנקר’ בערוץ 2 בכל מוצאי שבת.  אז מה? מישהו זוכר בכלל שזה קרה? לגבי ‘את מי זה מעניין’ אין לי שאלה, תראו לבד את טבלת הרייטינג.

הפורנו כל כך משגשג בדיוק מאותה הסיבה: הצורך להציץ, לראות, אולי להבין. אני לא מבין איך מהצצה שכזאת אפשר להבין משהו על המנגנון שמניע אותי כגבר לתשוקה, לאהבה ואפילו להתרבות.

למזלנו (הקוסמים והפוליטיקאים) מי שלא רוצה לדעת או לראות לא ידע או יראה. שעה אחרי שקראו או ראו את הסוד אנשים שוכחים אותו, הם רק זוכרים במעומעם שיש דפנות כפולות אולי מגנט או חוט בלתי נראה, "בטח זאת מראה או  מתנדב שתול מראש…". התיאוריות נשארות, תיאורטיות, בתמימותן. אותו עקרון גם עם פוליטיקאים, לפני ואחרי הבחירות, לפני ואחרי הפרשייה הציבור שוכח איך הטריק עובד.

ותשאלו את היועץ המשפטי לממשלה, קשה בהרבה יותר לחשוף את הסוד של הפוליטיקאים, להפוך אותו לכתב אישום. הרבה יותר קל לתפוס את אורי גלר ‘מזייף’, הוא לפחות משמח אנשים, בעיקר ילדים.

וזאת גם תופעה קצת מוזרה, בעבר גם הגדולים האמינו לגלר או לפחות רצו, להאמין. היום בזכות הטלוויזיה הילדים הם קובעי הרייטינג ובמקרה של אורי גלר הוא ניצח בגדול בעזרתם. שמעתי יותר מהורה אחד אומר: "כן, אני רואה את זה ביחד עם הילד,  רק כי הוא מבקש". כן, ילדים יודעים לבקש לחלום, הם גם חולמים יותר טוב.

 

פותח בית חדש, פותח בקלפים

 

מתוך הקלף 'מוחלטות' קלפי אושו זן טארוט- הוצאת גל

לפעמים אני פותח לעצמי בקלפים, לא קלפי משחק רגילים, לא קלפים של קוסמים, קלפי טארוט- 'אושו זן טארוט'.

את החבילה קבלתי במתנה, כנהוג בחבילות שכאלה. אני לא מרשה לאף אחד לגעת בה בלעדי, קורה שמבקשים או נוגעים או ההפך נוגעים ואז מבקשים. לא מסכים. מוכן לספוג כעס בעניין הזה. אבל רק בזה אני לא מרשה שינגעו לי.

פיתחתי לי שיטה אישית לקריאה בקלפים, אני פשוט עוצם את העיניים, אוחז בחבילה ומערבב אותה עד שהשאלה או הסיטואציה מתבהרת, מקבלת 'פוקוס פיסי' בדמיון. בנקודה הזאת אני מפסיק את הערבוב, ומתחיל לחוש את הקלפים עם האצבעות של שתי הידיים עד שאני מרגיש שזה הקלף הנכון.

אני אוהב את החבילה הזאת, היא לא אכזבה אותי עוד אף פעם, היא 'מרגישה' אותי, אני מרגיש נוח לשחק אתה, לא יותר מדי ברצינות, תמיד לומד משהו חדש תמיד נזכר במשהו ששכחתי, בדרך כלל אלו הדברים הכי קשים בחיים.

אני מחפש 'בית' באינטרנט מזה זמן, לא היה לי נוח בבית הקודם, אתרי הילדים שלי רוחשים ומלאי רייטינג, הורים מתקשרים שאבדו את ילדיהם לימים שלמים באתר.

נדמה שמצאתי. זה בעצם כאן ועכשיו.

אחרי תהליך קבלה מיוחד בעיני הגיע הרגע של 'חנוכת הבית החדש'.

לרגל הרגע המיוחד הזה, פתחתי לי בקלפים, דמיינתי את האתר, ככה כמו שאני זוכר אותו, ברקע כחול, בהתחלה קפץ לי המונה בכניסה, נזכרתי שבשנה הראשונה של הקוסם.קום נכנסו 231,457 אנשים, בעיקר ילדים, זה אומר שבאו לבקר אותי בערך 800 ילדים ביום. זה לא עשה אותי מאושר, רק שמח.

חיפשתי ויז'ן אחר לשאלה לקלפים, ראיתי פרצופים מולי, אתכם בעצם, התעכבתי על כמה, צוחקים, היו  אפילו כמה דמעות, עצרתי מול פרצוף לא מוכר. התמונה 'הוקפאה' וחודדה האצבעות מרפרפות על הקלפים, והנה מה שיצא:

"מוחלטות"

"שלוש הנשים האלו מעופפות גבוה באוויר, שובבות וחופשיות, אך עם זה ערניות ותלויות זו בזו. במופע לוליינות איש אינו יכול להרשות לעצמו אפילו לחלקיק שנייה להיות קצת "נעדר". וזאת האיכות שמיוצגת כאן, האיכות של שימת לב לרגע הקרב." (יש עוד טקסט נפלא תצטרכו לקנות את החבילה אם תרצו לדעת, 'אושו זן טארוט משחק ההתעלות של הזן הוצאת גל' להשיג בחנויות מסיטיקה וברשת).

מתנה יפה שלח לי הבודהיזם, ל 'חנוכת הבית' תזכורת חשובה. אני  מסמן את הרגע, זה בדיוק עכשיו. נקווה שאזכור אותו גם כשהזמן יחלוף.

איך קוסם מעלים דג זהב? בחומצה

 

 

מה הקסם בקסם שיש מאחוריו ציפור מתה ? איור מתוך סרטון של נדב פרג

מזה עשור אינני משתמש בחיות במופעי הקסמים שלי. תחילה מכיוון שאשתי לשעבר ביקשה שאמסור את 24 היונים שהחזקתי בכלוב לבן לפני לידת בני ("הן מביאות כינים, זה יזיק לילד", היא פסקה), ובהמשך הודות למודעות שיצרו ארגונים לזכויות בעלי-חיים הנאבקים בעוז נגד השימוש בחיות מחמד במופעי שעשועים. היום, כשאני מטיף לדור החדש של הקוסמים וללקוחותיי להימנע מכך, אני מגלה שדווקא הילדים מסכימים איתי. וההורים? לא אכפת להם כל-כך, מבחינתם העיקר שהילד יהיה מאושר. 

אין לי מושג מדוע נשלפה הארנבת הראשונה ממגבעת הקוסמים, אבל אני כן יודע למה משתמשים ביונים. הן קטנות, קטנות מאוד, ומי שאי פעם החזיק יונה בידו יודע עד כמה הן חסרת אונים. הן נדחסות בקלות, שקטות, אינן נושכות ולא צועקות, אך כשהן פורשות כנפיים הן נראות גדולות ומרהיבות. רק מטפחות משי ססגוניות מתנהגות באופן דומה – או יונים שנוצותיהן נצבעו. לפני כמה שנים היה אפילו טרנד בקרב שולפי היונים מהכובע, שבנוסף לכל גם צבעו אותן לאחר שבאליפות העולם לקוסמים זכה נער שהציג יונים צבעוניות. אין לי מושג איך, כנראה שבאמצעות צבעים שהוכנסו למי השתייה שלהן.

רוב האנשים אינם יודעים שבכדי שיונה לא תעוף קוצצים את כנפיה מדי חודשיים לערך. לא, זה לא כואב, הנוצה היא חומר קרני כמו ציפורן, והיא אינה מרגישה את החיתוך עצמו. אך אין ספק שכאשר היא מנסה לעוף, אך לשווא, היא מרגישה גם מרגישה את תוצאותיו. בצעירותי, אז חטאתי ליונים, העדפתי לאלף אותן כדי שישבו בשקט. דווקא הצליח לי. היונים נשארות על הבמה, נמשכות לאור המציף אותה, ואין סיבה של ממש שיעופפו לעבר הקהל היושב בחושך. רק לפעמים הן מנסות לפרוח אל החשיכה ולרוב נוחתות על פנס לוהט.

היונים המשמשות את הקוסמים נקראות "תור צוחק", שנקראות כך כיוון שהזכרים באמת צוחקים במהלך החיזור. זה צחוק מופרע לגמרי, בקול רם ובדרך-כלל לפנות בוקר. נסו לדמיין חבורת יונים מתגלגלת מצחוק באור השחר אצלכם במרפסת. הצחוק הזה, והעובדה שהן מחרבנות בכל מקום, הן הנקמה היחידה של הציפורים המסכנות. שכן רוב הקוסמים מוציאים הון עתק על ניקוי החליפות המהודרות שלהם.
קסם? פשוט אכזריות לשמה

לעומת הקנריות, היונים עוד נחשבות לבנות מזל. הן לפחות לא נמעכות למוות כל אימת שהקוסמים מעלימים אותן, מעבירים את החיה העדינה והיפה כל-כך במעין "כותש" בדמות כלוב ברזל מתקפל. עד היום מוצג קסם מעורר השתאות, במהלכו כלוב שבתוכו קנרית נעלם מידיו של הקוסם למרות ששני מתנדבים משגיחים עליו. היום, לפחות, משתמשים בציפורי גומי, אך בעבר השתמשו בקנריות אמיתיות.

אך הנורא מכל הוא הקסם הזוועתי של "העלמת" דג זהב. הקוסם מציג אקווריום מלא מים, לתוכו הוא שופך דג זהב מתוך גביע, מכסה את המיכל במטפחת והופ, הדג נעלם. איך, לעזאזל, הוא עושה את זה? חומצה שקופה, חזקה
במיוחד, פשוט מאכלת את הדג והופכת אותו תוך שניות לחלק מהחול המכסה את קרקעית האקווריום.

ויש גם תרנגולת הרוקדת בכלוב לצלילי מוזיקה (מחממים או מחשמלים את רצפה הכלוב, ואז אין להן ברירה אלא לקפץ שוב ושוב); דגים "מאולפים" המשייטים לכיוון עליו מורה הקוסם (בגופם ננעצה סיכת מתכת ומגנט מושך אותם ברחבי האקווריום); תוכים קטנים שנמעכים אל תוך ביצים ועוד כיד הדמיון של המופיעים. ברחובות הודו, למשל, קופים המכורים להרואין משעשעים את העוברים ושבים. קונים אותם בזיל הזול, הקוף המקסים והאהוב נכנס לקריזה כל אימת שהוא זקוק למנה שלו, ואז הוא משתולל, נושך את הצופים ורץ בחזרה לבעליו.

למזלן של חלק מהחיות הומצאו הפוחלצים הסינטטיים. הרבה יותר קל להעלים ציפור גומי מאשר לזרוק לפח קנרית מתה מדי יום, וזה גם יותר זול. אז אנא, בפעם הבאה שאתם מזמינים קוסם הביתה כדי לשמח את הילד ביום ההולדת שלו, ודאו שלא יגיע עם חיות. אם רק היה יודע כמה סבל ואכזריות לשמה כרוכים במופע, האמינו לי שהיה מוותר על התענוג המפוקפק בעצמו.

התפרסם לראשונה בערוץ מעורבות Y-NET  ב 21/3/07

עוד מקליוסטרו:

הקוסם · Wonders · אקדמיית הקסמים · בר/בת מצווה · חדרי בריחה · Cagliostro · Magus Buzz