מיקלט

אתמול, מיקלט. כמו תמיד. כל שכן על הכסא שלו. כל משפחה על הריח שלה. שני תינוקות, שתי כלבות, כמה קולומביאנים שקטים ואנחנו — השכנים הרגילים עם הפרצופים הרגילים. פתאום אני רואה את הסינים קמים. ממהרים. סוגרים את הדלת אחריהם. בלי התראת הרגעה. בלי כלום. פשוט — הלכו. (תמיד ידעתי שהם חכמים.) אחר כך קלטתי את… Read more