מהספרים המאובקים ליוטיוב – העידן החדש של הקוסמים הצעירים

כשאני התחלתי ללמוד קסמים, זה היה לגמרי עולם אחר, תאמינו לי. לא היה ליוטיוב (כן, אני מדבר על תקופה כזו אפלה), לא היו פייסבוק קבוצות למתחילים, ובטח שלא היו סרטונים בתיק-טוק שמדגימים לך איך לשלוף ארנב מהכובע תוך שנייה. לא, אז היה דבר אחד והיחיד: ספרים. ספרים!

אני זוכר איך הייתי נוסע לתל אביב ומיד נחטף לממלכת סטימצקי בדיזנגוף. בדרך כלל, הייתי מתגלגל למחלקת התחביבים, שם על המדפים, בין הררי ספרים, המתינו לי ספרי הקסמים של חברת Dover – אלה שבאמת עשו לי קסמים בעיניים. כריכות צנועות, איורים בשחור-לבן, כאילו חגיגת צבעים הייתה שם מפונקת מדי, אבל בואו נגיד – בשבילי זה היה יותר מסתם ספרים. זו הייתה כמו מפת-דרך לעולם נסתר.

אז הייתי חוזר הביתה, יושב עם הספר ומתחיל לקרוא—כן, לקרוא! לא לראות סרטון, לא להקיש "פליי" ולדפדף לאחור. פשוט לקרוא. לפעמים משפט אחד קטן הספיק לי כדי להתחיל חקירה של דקות (ועוד כמה אחרי זה). איור קטן בואקום היה אמור להסביר לי תנועה שהייתה נראית לי כמו קסם אמיתי. וזה – וואו – היה הקסם האמיתי. הספרים לא סיפקו לך הכל על מגש של כסף; הם דרשו ממך לשחק עם הדמיון שלך. לבנות את האשליה בעצמך, לשים את עצמך כקוסם, לדמיין את הקהל, להמציא את התנועה המושלמת.

ומאז, העולם שינה לגמרי פניה. היום ילד עם טלפון חכם מצליח למצוא תוך שעה יותר חומר ממה שאני הצלחתי לתחוב לעצמי במשך שנים. אלפי סרטונים, שיעורים דיגיטליים, קהילות ענקיות אונליין, חנויות שמוכרות אביזרים שטרם חלמתי עליהם, והרצאות של הקוסמים הכי גדולים שיש (שאני, מזלי, אני עוד ילד חורף פה). תקופה מדהימה ללמוד קסמים, בלי ספק.

אבל אל תחשבו שאני מתלונן לגמרי—גם אם לפעמים יש בי חשש קטן שהרבה פשוט אבד בדרך. כשכל המידע פתוח כמו ספר פתוח, אנחנו פשוט פחות סבלניים. פעם, ידעת, היית מתעסק שבועות עם רעיון אחד מתוך ספר, ממש לזקק אותו. היום אפשר לשבת בערב אחד, לצפות עשרים סרטונים עם טריקים חדשים ולהרגיש קצת כמו מתוסכל כי לא זכרת אף אחד מהם למחרת.

הספר היה, במין צורה מוזרה, מורה לחיים—לקרוא, לחשוב, ליצור, להשלים פערים. אולי בגלל זה, הקוסמים של פעם היו עם סגנון כל כך אישי משלהם. לא היה כזה משהו כמו "הדרך הנכונה" לעשות קסם; כולם היו צריכים למצוא את הדרך בעצמם.

אז כן, אני ממש שמח שהדור החדש זוכה ללמוד בקלות רבה יותר – אבל לפעמים, בין כל המסכים והסרטונים, אני חושב שכמה מהם היו נהנים לפתוח ספר קסמים ישן מפעם לפעם. כי תכל'ס, בין הדפים המצהיבים האלו מסתתר לא רק סוד לטריק, אלא גם סוד היצירתיות, הסבלנות והדמיון שכולם אוהבים לקרוא לו "קסם" – זה מה שעושה אותנו קוסמים, בעולם האמיתי וגם בקפה.