
ככה היא כותבת לי :
הוא הכי בדיוק שאפשר !
הוא פשוט להיט . אין לך מושג איזה וַייבּ
הוא יצר בַּבּית קפה. פשוט כולם היו חייבים
להגיב אליו . הוא הכי קוּל שאפשר . (כרגע
הוא נעלם באופן טוטאלי ברחבי הבית . אין
לי מושג איפה הואׂ) . והוא לא מיילל . ובגלל
זה קוראים לו קַפקַא קוּן . ובשבילך קוראים
לו "קַפקַא קוּן דה מרקר" , שזה שם אצולה
ידוע .
מקודם שכבתי ארוכות על הריצפה והוא
חקר אותי .( יש לו משקל של מילה . וזה
נעים ומדגדג) .הרגשתי שהגעתי הבייתה.
תודה .
החניתי את הרכב שלי 3 פעמים בחניה של אבי בתל אביב,
כבר בפעם הראשונה הוא ניגש אלי, הסתכל, מניד ראשו,
נעצתי בו מבט של 'לך מכאן', הוא לא זז.
יצאתי לפגישה.
כשחזרתי הוא היה שם, עדיין, בא לקראתי על הגדר,
החתול הכי מדהים שראיתי בימי חיי,
גור קטן (חודש, מקסימום 5 שבועות להערכתי)
עיניים ענקיות, מבט ברור, נחרץ, בוטח באנשים, סקרן.
הוא התקרב, שוב סימנתי לו עם היד, שילך. הוא הלך.
לא רחוק מדי, לפינה הסודית שלו.
נסעתי לענייני.
אחרי שעתיים חזרתי , הוא שוב היה, שוב ניגש אלי.
הפעם דיברתי אליו :
"יה חתול, שני המפלצות יאכלו אותך בביס אחד, מצטער לא יכול"
(יש לי שני כלבים, אפפפפס קצת גדולים)
בדקתי מסביב היו שם קערות שבני אדם השאירו בשבילו.
הלכתי לענייני. חזרתי,
הוא שוב היה, על הגדר.
שוב ניגש אלי, שוב איימתי עליו, שוב לא הזיז לו.
הוא התקרב , התיישב מולי ,
פתח את העיניים שלו ולא הוציא הגה.
נסעתי,
בליבי ההחלטה שאם ניפגש שוב, הרי שהוא נועד בשבילי
דימיינתי את ההתמודדות עם הכלבים, את הפחד…
כמובן שכשחזרתי הוא היה וחיכה לי, רץ לקראתי:
"בחור צעיר, אני הולך לשעה וחוזר עם ארגז, אם אתה כאן
אנחנו לנצח ביחד…."
עד שמצאתי ארגז….
הייתי בטוח שתל אביב יותר מטונפת,
טעיתי.
באתי, בלי לדבר בלי לשאול שמתי אותו בארגז.
הוא כן יילל
אבל לא התנגד.
התחלנו לנסוע, הסברתי לו שזה לא הולך להיות פשוט,
פתאום טלפון, נ' מצלצלת, סיפרתי לה שמצאתי חתול
יותר נכון שנשלח אלי חתול.
היא אמרה:
"אני רוצה אותו, הוא בכלל שלי"
הסכמתי, הוא באמת שלה.
לא אלאה בתיאום המסובך בין כביש 6 משם היא באה
ואני מהכיוון הנגדי, לכיוון הנגדי,
בסוף נפגשנו לרגע, היא לקחה אותו
ונעלמה….
הדבר הטוב הנוסף שקרה הוא שהיא לא באינטרנט כבר 48 שעות,
אחרי תקופת התמכרות ארוכה, היא הפסיקה את הנוכחות שלה ברשת ובמכה.
אולי נעשה טיפול כזה :"טיפול באימוץ חתולים נגד התמכרות לוירטואלי".
כתוב תגובה למיכל לבטל