אף אחד לא מבקש את זה. לא, ממש לא. אף אחד לא קם בבוקר ואומר "אני רוצה כאב שאף אחד לא רואה". אף אחד לא מבקש מחלה שקופה. כשהגורל מושיט יד ונותן לך פיברומיאלגיה, הוא לא שואל אם את מוכנה. היא מגיעה פתאום. כמו אורחת לא קרואה שהחליטה להישאר. לא לשבוע, לא לחודש. אלא ככה.…

הספד צנוע, כמוה ## הספד לאזכרה אומרים שהזמן מרפא את כל הפצעים. אבל עשרים ואחת שנים חלפו, והנה הכאב עדיין כאן, מתפתל בין קפלי הנפש, לפעמים שקט, לפעמים צועק. הוא משנה צורה אך לא נעלם. כמו צל נאמן, הוא הולך איתנו לכל מקום. המציאות זזה קדימה ללא רחמים. העולם אינו עוצר לחכות למי שנותר מאחור…

סבא ישעיהו ידע מה הוא מאבד. הרשימה היבשה שבמסך כמו מרמזת על סיפור גדול, אבל באמת היא רק רמז קלוש, כמו סימן אצבע על חלון מלוכלך. שישה שמות, שש נקודות על מפה, שמות משפחה זהים, גורל זהה: "נרצח".  "אהבה זה כמו סמרטוט רצפה, בסוף הוא מתייבש וזורקים אותו לפח" – זה המשפט שאבא שלי חזר…

מצעד הפחדים והפאניקות של חולי פיברומיאלגיה, ## מדריך לחרדות אקסקלוסיביות שלא תמצאו באף קטלוג של חיים נורמליים

המשימה הזו באמת מעניינת – לחשוף את הפחדים הייחודיים שמלווים חולי פיברומיאלגיה אך אינם מוכרים לאנשים שלא מתמודדים עם המחלה. הנה רשימה מקיפה ומדויקת: # פחדים ייחודיים של חולי פיברומיאלגיה 1. **פחד מהמגע** – חשש עמוק מחיבוק פשוט או מגע קל שעלול להצית גלי כאב בלתי נסבלים 2. **פחד מהלילה הבא** – חרדה מכך שהלילה…

דריך למתקרבים לחולה פיברומיאלגיה אתם רואים אותי. חושבים שאתם רואים. האמת היא שאתם רק רואים קליפה. דמות. צורה חיצונית שמתנהגת כמו בן אדם. מחייכת לפעמים. הולכת. מדברת. אבל אין לכם מושג מה קורה בפנים, מתחת לשריון. השריון שעוטף אותי אטום. הרכבתי אותו במשך שנים. שכבה על גבי שכבה, כמו פנצ'ריה שמתקנת פנימית עם טלאי על…

מעבר לכאב: תובנות בודהיסטיות בהתמודדות עם פיברומיאלגיה – כשהרפואה המערבית מציעה פתרונות חלקיים, לאן פונים? הבודהיזם מציע נקודת מבט אחרת: במקום להיאבק בכאב, אולי יש מקום לקבלה אקטיבית – "זה מה שיש כרגע" – גישה שמחקרים מראים שמובילה לסבל פסיכולוגי מופחת. תרגול מיינדפולנס מאפשר להתבונן בכאב מבלי להיסחף לתגובות אוטומטיות של דאגה ופחד, בעוד עקרון…

"אבא שלי והאורחת שלא הוזמנה" – סיפור מנקודת מבטה של נעמה בת ה-9, שמגלה שאביה חולה בפיברומיאלגיה. נעמה מבחינה בשינויים באביה – הוא כבר לא קם להכין פנקייקים בשבת, לא משחק איתה בחצר, ונעלם לימים שלמים בחדר השינה. כשהיא שומעת אותו אומר "זאת המחלה שאף פעם לא עוברת", עולמה מתערער. בלילה היא בוכה על האבא…