ישבתי עם חבר,

ותיק

שוחחנו על עובדת היותו רווק (המכיר את חוויית הגירושים היטב)

נושא שיחה די מובהק.

 

הוא גילה שתי תגליות מדהימות,

האחת שלגרושות יש רק יום אחד בשבוע לפגוש אותו,

לפחות בהתחלה, שזה דייט ראשון שצריך לתאם,

יש לה רק יום אחד.

 

(מה את רוצה גברתי הנכבדה? את רצית לעצמך את הילדים רוב הזמן חמדנית שכמוך, אז תסתפקי בעצמך)

 

ובהנחה ש 'עושים את זה' בדייט השלישי

הוא חישב והבין שזה עניין של חודשיים

הרגעתי אותו, והזכרתי לו שיש זמן כזה

"הילדים כבר ישנים"

שזה אומר שאפשר להתפלח בשקט אליה הביתה,

היא בדרך כלל אחרי מקלחת לבושה טרנינג,

להינעל בחדר שינה

ולעזוב ככה סביב שתיים בלילה.

אבל בשביל זה צריך קודם כל לתאם זמן

וכאמור זה לא קל.

(נודניק זה, אוףףף)

ניחא הוא אמר, אתאפק שלושה שבועות.

ונניח הוא אמר, שהיא באמת:

"יפה, מהסוג הברור, כל הזמן יפה.

מריחה טוב, לבושה בנוחות, מדברת נעים ולעניין "

(כך במקור)

"חכמה, רגישה, אינטליגנטית, אמא מופלאה, לאלחוצה על עשיית ילדים מיידית, עצמאית כלכלית,

יש לה חסכונות לזקנה מכמה סוגים, היא אוהבת ליהנות" (מי לא לעזאזל), "ציצי בגודל הנכון,

ידיים עדינות, היא מצחיקה, הרפתקנית ומרתקת.."

".אבל ! "(הוא עצר בדרמטיות גדולה והטעים כל מילה)

"יש לה תחת גדול"

(כאן הוא נחנק כמעט מהסטיק שלעס בשילוב הבושה המתחסדת שהתפשטה בגופו)

"אם יש לה תחת גדול, אני לא יכול"

הוא אמר.

" אני פשוט לא מסוגל, "

ברגע אחד כל התכונות המדהימות שלה, נגוזו.

"נניח לצורך הדוגמא שהיא 99 אחוז של שלמות,

ורק אחוז אחד תחת גדול, והלך הכול".

 

מאותו רגע שתקתי,

פשוט אכלתי בשקט נוגה את המנה שלי,

תוך כדי הרהורים עמוקים

על מהות האדם, הרווקות,

גירושים, דייטים ו…

תחת אחד גדול.

מסעדה לא משהו.