שעתיים לפני שישראל נעלמה: הפוסט האחרון

התעוררתי לבוקר מוזר.
מישהו מלמל באולפן: "יכול להיות שלאיראן כבר יש פצצה… ג'ינג'ית… פראית… בתולה…"
היה בזה משהו כל כך לא מדעי, שכמעט קיוויתי שזה מתוך טריילר לסדרה חדשה של כאן 11.

טל אשתי – שהיא בעצם הוועדה לביקורת עלי – אומרת שאם באמת היה להם, סביר שלא היינו תוקפים. נשמע הגיוני.
כלומר: אם יש להם פצצה, אנחנו לא יודעים.
ואם אין להם פצצה, אנחנו לא יודעים.
בקיצור, מי שבאמת יודע – לא מספר.

אבל לי יש תיאוריה.
אני חושב שאנחנו הרבה יותר חזקים ממה שנותנים לנו להרגיש.
שזה חלק ממבצע הסוואה לאומי, "מבצע פלואו מתון".
היד הארוכה של ישראל? היא בכלל לא יד. זה טנטקל עם GPS ו-WiFi שמתחזה לציפור דרור.

וכשכל זה יתפוצץ (בצורה מטאפורית, כן?), הבוטהיסטוריונים של העתיד ימצאו את הפוסט הזה ויגידו:
"הנה, הוא ידע. הוא הרגיש שמשהו באוויר. הוא אפילו ציין את הג'ינג'ית."

ואם ישראל תעלם – לפחות תזכרו שאני כתבתי את זה שעתיים לפני.
ואם לא נעלם – תזכרו שזה היה פוסט הומוריסטי.
אני לא רוצה להיעלם בגלל הומור לא מתוזמן.