איפה הקסם?

לפני כ 45 שנה מוניתי לקוסם הצבאי הראשון. אני הייתי חייל צעיר, כבן 20 שקיבל לידיו ביראת כבוד וחשש את האחריות המלאה והבלעדית להעלאת המורל בקרב שוכני המקלטים במלחמת שלום הגליל.

אני זוכר את הטקס המכובד, את קצין חינוך ראשי שהעניק לי סיכה ראשונה, את הטקסט מלא הפאתוס של המ"פ אודות המשימה החשובה אליה אני נשלח בחזית. כל מה שאתה צריך כדי לשמח את ישובי המקלט – קיבלת, כך אמרו לי.

ארגנתי רשימת ציוד ויצאתי לדרך. קצרה היריעה מלהכיל את אשר עבר עלי בסיבוב המקלטים בקריית שמונה ואזור הצפון. שם הבנתי את כוחו של הקסם בהבאת אור אל חללים חשוכים. הקסם הוציא ילד מבכי, סקרן את אחותו על פני קולות נפץ והקסים את ההורים שלרגע נהנו מהאשליה הקסומה.

אני זוכר כמה היה חשוב למפקדיי, שלוחי, הורי וחבריי לדעת איך היה במקלטים, עד כמה הצלחתי לסייע ליושביהם להתמודד עם הפחד, ולשכוח לרגע את האירוע שבגינו הם ספונים בחדר טחוב. ובמיוחד אני זוכר עד כמה התרגשתי לספר. עד כמה הרגשתי משמעותי, ועד כמה עשיתי שינוי.

והיום, חצי שנה ויותר אחרי הטבח הנורא ביותר שהיה פה, אחרי שחצי מדינה פונתה מביתה, בזמן ש 134 משפחות מתפללות לשובם של יקיריהן משבי חיות החמאס והטילים מתפוצצים מעל ראשינו אני שואל – היכן הקסם?

היכן הכוחות שפעם, לפני עשרות שנים, פעלו כאן כדי לנהיה שמחים יותר, בריאים יותר ובכלל טובים יותר? זוכרים למה אכלנו אשכוליות? כי אשכוליות או לא להיות. והמדינה שווידאה שנאכל אשכוליות, או שניטול ויטמין סי ותהיה לי בריא – היא אותה המדינה ששלחה אותי להרים את המורל בשנות ה80.

בין טיפוח הפלדה, האש וציפורי הברזל נראה ששכחנו לטפח את הרוח, הנפש הישראלית, המשפחה הישראלית – אותנו. היכן זרועות המדינה שאמורות להרים אותנו ברגעים מאתגרים? לרומם את נפשינו ולנטוע בנו תקוה? היכן הקוסם הצבאי היום? מה גובה התקציב הממשלתי המוקדש להעלאת המורל הלאומי? הרשו לי לנחש כי אפס. ואת החלל הזה ימלאו עמותות, גורמי רווחה וקוסמים כמוני, שעובר בין מקלט למקלט, ומנסה בכל כוחי לפעול היכן שפעם המדינה פעלה לצידי.