המתנה הכי מופלאה שהיקום שלח לי זאת טל שלי, זאת שמעבר לזמנים ולגלגולים, זאת שהיא בכלל מימד אחר, זאת שלא קשורה לזמן או מקום זאת שכתבתי עליה:

"איתה אני מוכן לייבש ביצות, להילחם באנגלים, לצוד נמרים, להילחם בפחדים ברוע ובניכור, להמר, לסכן ולהעז, להצליח, להיכשל ולנסות שוב.
רק איתה."

לפני כמה שנים (10.5), היא אספה אותי מלמטה.

ממש מהרצפה, הייתי במיץ של הזבל, נזרקתי לשם.

איך הגעתי לשם זה סיפור ארוך, שיסופר או שלא,
זה קרה במשמרת שלי, ובגדול בעזרתם הלא אדיבה בכלל של כמה אנשים זולים.

זולים מספיק בכדי שאפשר יהיה לקנות אותם בשלמונים.
‏
‏ * * *
‏
חצי שנה חיזרתי אחריה , וירטואלית, אבל בהתמדה. היא נענתה שאחרת לא הייתי מספר אודותיה.

באותה התקופה אפילו יכולתי להרשות לעצמי ארוחות שישי חמות פה ושם. ביניהן היא הגיעה ונשארה, ואהבה, וקיבלה, ותמכה ועשתה את כל מה שנכון בכדי שזה יקרה.

הצלחנו לנו.

והיו רגעים מורכבים, ביני לבין השדים שלי וכלפי ההתגלמות שלהם בחוץ, כל זה בתוך כאוס הורס,
בתוך המציאות שנהיית רק יותר קשה רוב הזמן.

והיא? היא נהיית יפה יותר ואיתנה.

ולמרות הכל והמצב שנראה בלתי פתיר בעליל, היא פתחה את הפלונטר, אצל החרדים נערה שמסוגלת לפרום פלונטר בכדור צמר, בשלה כבר להינשא ולהקים משפחה.

בחשיבה המופלאה שלה, ברכות אבל ביציבות היא עשתה את מה שצריך בכדי שבאמת , אבל באמת אוכל להגשים את עצמי ובגדול.

נתנה את הגב והפוש בתזמון הנכון, ישירות אל האושר שלי, לקח עשור וזה קרה,

חפש את האישה, מצא אותה וחבק אותה חזק.