פורסם במקור בערוץ יחסים, Ynet | 12.08.2010
אהבה במעקב, וכולן אך ורק של נשים. האם הגברים שמסביב כבר פתרו את כל בעיותיהם עם האהבה? או שמא אינם מעיזים להודות בחולשתם?
לי זה לא מובן מאליו שזה מה שהיה אמור לקרות. לרגע לא עברה בי המחשבה שלא יהיה אפילו גבר אחד שירצה להצטרף למסע טיפולי, ללא תשלום, שישפר את סיכוייו לממש את יכולת אהבתו. השאלון שניסחתי עבור המועמדים לפרויקט אהבה במעקב היה בלשון זכר, עם הערה מנומסת לנשים: "השאלון נוסח בלשון זכר רק לצרכי הנוחות בקריאה". זאת פעם ראשונה בחיי שאני נאלץ לתקן ולכתוב שאלון רק בלשון נקבה, מפני שלשון הזכר נמצאה מיותרת כאן.
אולי גברים, עם היכולת הוורבלית הפחות מפותחת שלהם, מעדיפים לשתוק מאשר לטפל בעצמם? גברים לפתוח את הלב בבקשה, אחרת ייצא ששוב הן צודקות – אנחנו שותקים מדי, מופנמים מדי, חסרי אינטליגנציה רגשית, עסוקים בציד.
הנוירופסיכאטרית האמריקנית ד"ר לואן בריזנדיין כתבה רב מכר הנושא את הכותרת "מוח נשי". הספר, שעוסק בעיקרו בהורמונים, מביא בין היתר גם את הנתון הסטטיסטי הבא: נשים מדברות בממוצע 20,000 מילים ליום, בהשוואה לגברים, שמדברים בממוצע 7,000 מילים.
מאחר שהגיעו לפרויקט אהבה במעקב רק שאלונים מנשים, התעוררה בי המחשבה שצריך לבדוק את הנושא מקרוב. שאלתי את כל חברי מעולם המטפלים, אבל הם לא ידעו לענות בשליפה מהמותן, אף אחד לא נתן לי תשובה מרגיעה או ברורה. החלטתי לתת לזה זמן לחקירה יותר יסודית, ועל כך אני מקווה לכתוב בטור נפרד.
בינתיים פניתי לחבר'ה שלי, חסרי האחריות (המקצועית) שמסביבי, כדי לאסוף קצת חוות דעת. איש הפרסום – קרחת מבריקה, ג'יפ שחור, גרוש טרי ונמרץ, בדיוק בשלב שהוא "משיג כל אחת" – אמר: "לנשים יש את הפניוּת הנדרשת לטפל בעצמן, זה כולל הכל, מטיפוח חיצוני ועד טיפול נפשי מעמיק. לגברים מספיק רק הבריף".
כתיבת תגובה