לא יכול להיות שאשה כתבה דברים כאלה!

פורסם במקור בערוץ יחסים, Ynet | 27.05.2010

שמעתי שהדיבורים בין נשים על סקס יותר נועזים ומלוכלכים מדיבורי גברים. ועכשיו נתקלתי בספר של שרלוטה רוש

לא יכול להיות ביוב שכזה בתוך חזוּת מעודנת ומטופחת. שמעתי שהדיבורים בין נשים על סקס יותר נועזים ומלוכלכים מדיבורי גברים. לרוע מזלי לא הזדמן לי להקשיב לשיחת נשים על 'איך הוא היה', 'מה הוא עשה'. ועכשיו נתקלתי בספר של שרלוטה רוש.

זה ספר מלוכלך, הכי מלוכלך שפגשתי, והוא יוצא דופן בעיניי. פורנוגרפיה במקור הוא "כתיבה על זונות". מה בדיוק אפשר לכתוב על זונות? בדרך כלל שהן מסכנות, או מהצד השני שהן נועזות ומשוחררות מעכבות. לפי המיתוס, עם זונות עושים מה שלא עושים עם האשה הטובה שמחכה בבית. נו באמת, איך אפשר לייצר את האינטימיות המספקת הנדרשת עם בחורה ששכרת רק עכשיו לחצי שעה?

הספר הזה הוא הפורנוגרפיה של הפורנוגרפיה. הוא מתעסק בזרם התודעה של בת 18 שהתבגרה מהר מדי לעולם פרוע ומנוכר, מאוד דקדנטי. המתח בין להיות יקה קפדן לבין המושג שנקרא "המרתפים של המבורג" יוצר תוצאות קיצוניות שבאות לידי ביטוי גם בצורה של הספר הזה.

רובנו מכחישים קיומן של פנטזיות, האמיצים מבינינו מעזים להודות בקיומן. מתי מעט יצליחו לבטא אותן לעצמם בשקט, בקול הפנימי, והנדירים שביותר ידברו עליהן עם בני/בנות הזוג, יזמינו אותם ללב התענוג, למקום שבו זה קורה בתוך הראש שלך, למה שבאמת מדליק אותך. זה קשה, זה הכי קשה בעיניי, לחלוק את המחשבות האלה עם מישהו קרוב. יותר קשה לאתר ולנסח אותן, לגלות את הדפוס הקבוע שלהן, להבין ואז להיות אמיץ מספיק בשביל לחלוק את זה עם האהבה שלך. זאת אינטימיות בעיניי, שיא האינטימיות.

יצא לי כבר להציץ בפורנוגרפיה. הצצה זה שם המשחק, ההזדהות עם הגיבורים שם היא פשוטה, זאת הצצה שלא מאפשרת ראייה או הסתכלות. מבחינה זאת הספר עולה על כל דבר שראיתי עד היום, כי כאן אתה יכול לראות את המחשבות של הכותבת. רוב הסיכויים שיהיה לך קשה להזדהות איתה, אפילו ברגעי המסכנות האמיתית שלה.

אם יש בעולם משהו שצריך לשים עליו צנזורה זה כנראה רק הספר הזה. לא הייתי רוצה שילדיי יקראו אותו בטרם הגיעו לגיל המתאים. משום מה בעידן כל כך טכנוקרטי, בו ההורים נאלצים לוותר מראש על האפשרות להגן על ילדיהם מפני הרעה החולה באינטרנט – יוצא לאור ספר שכזה.