תמר לנצר ז"ל הציגה אותי לראשונה לראווה, לעולם. היא הייתה גננת מאוד צבעונית ברמת גן שארגנה ימי הולדת לפני 40 שנה. 3 מופעים בכל יום שישי, עשרות שעות טיסה של קוסם השגתי דרכה.

יום אחד גיליתי ששכחתי אותה, כאילו לא הייתה קיימת, אחר כך שנזכרתי, חייכתי בשמחה, יש לה מקום בליבי ובזכרון שלי. רוב האנשים שוכחים או לא מפרגנים למי שעזר להם בתחילת הדרך.

היו לא מעט איזכורים בוטים סביב מותו של דודו טופז סביב השאלה "איפה הם כל אלו שחייבים לו את הקריירה, למה הם לא טרחו לבוא להלוויה?", שאלה לא במקום בעיני, בטח לא מהזווית של חובה.

יש כמה אנשים שהמיפגש הגורלי שלהם אתי שינה להם את החיים, קיבל כיוון חדש.
יינן בעל שם שאני הראשון שהשיג לו את העבודה בתור ברמן מתחיל, להטוטן שהגיע אלי כעוזר קוסם ישירות מהצבא והיום הוא מוביל בתחומו ועודי ברי מזל ומעט ברי מינן.

יש לא מעט קוסמים שייצרתי בעצמי בדרכי, ויש לא מעט 'מכוונים', 'מניחי אבני דרך' שפגשתי בעצמי, שכיוונו אותי ללא כוונה או ידיעה שהנגיעה שלהם כל כך גורלית עבורי. דודי יצחק אמיר ז"ל שהראה לי את הקסם הראשון ושלח אותי למסע הארוך בו אני נמצא, 'סבא ג'פטו' ז"ל שהופיע יש מאין כאיש פיתוח שעזר לי להמציא את מיטב הקסמים ועוד מלאכים מסוגים שונים שנקרו בדרכי.

חנן שלונסקי הוא אומן, צייר, הכרנו כשעוד היה ליצן עדין ואינטילגנטי במיוחד בירושלים בשנת 1984, הוא הצטרף להפקה במוזיאון ישראל שהצליחה בגדול, 18 סולד אאוטים שלא הצלחתי לחזור אליהם מאז. הייתי מגיע באוטובוס למוזיאון ורואה כבר בדרך את השלט 'כל הכרטיסים נמכרו', ולמרות שלא הייתי שותף ברווחים, לא היה מאושר ממני, חיל משוחרר שהצליח להביא רבע מיליון צופים למוזיאון ב'קסם של קיץ' ההוא.

היום הוא צלצל והזכיר לי שהצגתי אותו ראשון, ניהלתי אז את 'קפה כתר' המיתולוגי בחנות הספרים כתר, דיזינגוף פרישמן והזמנתי אותו להציג שם במרתף. למיטב זכרוני התערוכה נרשמה כהצלחה והוא אפילו מכר לא מעט עבודות באותה הזדמנות שניתנה לו. מאז הוא הציג הרבה, בעיקר בפריז ובניו יורק הרחוקה ובקרוב הוא פותח תערוכה חדשה בשם "ספרות השוואתית" בבית האומנים. בואו.

תערוכה חדשה בבית האמנים

חנן שלונסקי: "ספרות השוואתית"

אוצרת: אפרת נתן

בית האמנים תל אביב: 15.10 – 9.11

פתיחת התערוכה: יום ה' 15.10 בשעה 19:30