לא אוהב,

מסיבות ימי הולדת בבאולינג, או בדומה בכל מקום בחוץ,  בכל חלל או  אולם שמחות של מכונות דיגיטליות גועש ורועש, רק גחמנות, גרגרנות, חמדנות תחרות וניכור ראיתי שמה, ב"שמחה" שכזאת.

הילדים עסוקים בתחרות ותחרותיות הכי גרועה מכל הסוגים, משחקים תוך כדי רמיסה ותוך כדי שהם חולמים על ההמבורגר והצ'יפס שתיכף יגיעו לספק את הגחמה הנוכחית, להרגיע את הרעב הבלתי פוסק.

ההמבורגר העשוי מבשר ירוד, שמן ומפוצץ באנטיביוקטיה, סבל וכימיקלים שונים, שהם ללא ספק 'טעימים' במונחים שלהם, במיוחד עם זה עם הרבה קטשופ,בתוך לחמנית קמח לבן, עם כימיקלים להשבחת הטעם והתפיחה המהירה

זה כל כך לא בריא ומוסיף עוד נדבך לנזקים הגופניים המצטברים, אלו שהם יפגשו בתוצאות הבדיקות דם של סוף שנות השלושים שלהם, רק עוד 20 שנה.

נכון מסיבות ב XBOX יותר נוראיות, (מרכזים של משחקי מחשב להשכרה לפי שעה) לוקחים קבוצת ילדים שרוב היום תקועים מול המסך, הטלויזייה , המחשב (והדיוידי בג'יפ במסלול ההררי הקשה…פחחחחחח.)

לוקחים חבורת ילדים שכזאת ותוקעים אותם מול מסך, עלאק במשחק אחד נגד השני או קבוצתי.

אולי זה רעיון לא רע, כי שמה באולם הממוזג המנותק, יש כיבוד חופשי, כמה ממתקים שירצו…

נהדר, זה נקרא היום 'יחס', זוהי ההגדרה החדשה של 'חברות', כזאת שגם במהלך השנה רומסת, מנכרת, מקללת, משפילה ולא מתייחסת בכבוד.

(במו עיני במסגרת עבודתי במופעי קוסמים אני רואה את ה'יחס' של ילדים היום זה לזה, הרבה יותר ממך הקורא מילים אלו, אפילו הרבה מאוד יותר, או אולי הרבה מדי).

כן זה נכון אני פוגש לעיתים נדירות ילדים שאוהבים למשל משחקי קופסא, ומכבדים זה את זה ולא בממתקים עם צבעי מאכל מזיקים וחומצות לימון מסוגים שונים, אלא בכבוד אמיתי של חברות, של יחס אנושי והערכה.

אבל הם הולכים ומתמעטים הילדים האלה, כמעט 'ילדים של פעם'

אלו שהיו מאחלים שנה טובה, או חג שמח בלחיצת יד אמיתית ומזיעה, ולא בלחיצת כפתור לרשימות תפוצה בנייד שלך, רשימה שהמקסימום שאתה יודע על המכותבים בה הוא הדגם של האוטו שלהם, החדש.

ההורים מתרצים את זה: "זה הכי מקובל", "הוא הכי רצה את זה"
איחס, פשוט איחס.

אבוד(ים) לכם.