חלחלה
הוא קירח, כמו עוד הרבה כמוהו,
הוא מסתובב בסין לאחרונה, ככה עדיף בעיניו, הוא רואה בביג'ין את מנהטן החדשה,
לשם הכסף והכוח זורם.
הוא אוהב כוח.
אותה הוא אוהב פחות, הוא בעצם לא יודע לאהוב, מאיפה ידע?
ברגעים שהיא מביטה בעיניו בחיבה, מלטפת את פניו אחרי שהזדיינו בפראות (בעיניה)
בחרמנות יבשה (בעיניו)
הוא חווה 'אמפתיה מסוימת',
ככה לאחרונה הוא התנסח בקול,
אמר וחלק עם האדם היחידי בעולם שמקשיב לרגשות שלו
אמא שלו.
(למרות חרשותה, חוסר רגישותה וטיפשותה היא הנהנה והבינה)
לי הוא סיפר שבעיתון הוא מוצא יותר ענין מאשר באנשים.
צדק, זה מאוד הרשים אותי,
לא הכנות חסרת הטקט שלו
לא הכוח המדומה והחזירות
אלא האמת המרה,
עליו.
כשהוא צריך לשלם, הוא אוהב להעיף את השטרות,
שיצטרכו להתכופף בשביל הכסף שלו
כמה מגעיל,
יותר.
הלבוש שלו כמו של ציד הונגרי,
בגדי חקי מסוגננים (עלאק) שלא מחייבים,
אפילו בתדמית שלו הוא לא מתחייב.
תמיד שאנחנו נפגשים אני מרגיש שיש לו סוד,
כזה גדול, שקשה מנשוא,
שאותו הוא לא חולק עם אף אחד אף פעם,
לא סוד קטן,
כמו בית זונות קבוע בבייג'ין
שם הוא הכי אוהב לזרוק את השטרות
ולראות אותן זוחלות, חצי עירומות
מלאות בזרע שלו
מחפשות את הכסף שלו.
סוד רציני,
כזה שמפיל חללים,
כזה ששווה למות או להתאבד בשבילו,
סוד שלוקחים אל הקבר.
במקרה יצא שהצלחתי לנחש
את הסוד שלו,
זה לא היה קל.
אין לי שום כוונה לחלוק אותו אתכם
מה גם שהוא אבא של מישהו
שאני מאוד מחבב, והוא אותי.
מה שמזכיר לי שקראתי לאחרונה
באיזה ספר,
על אחד
שאמא שלו
תמיד הזכירה לו
שגם למנוולים ביותר
היתה אמא שהניקה וחיבקה
אותם כשהיו קטנים.
ישראל קליוסטרו :
'אילוזיה' = "אילו" + "זה" - "היה". 
כתיבת תגובה