מאז שאני זוכר, רציתי לייצר לי אישה,

שתתאים לי כמו גרב לכפפה, כמו כפכף לרגל בים,

כמו אויר לנשימה. הלכתי למסיבות, ראיתי סרטים,

שתינו קפה, דברנו על הא לא מצאנו שום דא,

אהבתי, נשברתי, נפרדנו, חזרנו, היא הלכה

היא כתבה מכתב, היא בכתה , בכיתי, אהבתי ובכיתי,בנינו, שברנו, התחתנתי, נולדנו, הסתכלתי, שתקתי,

צעקתי, צעקתי שצעקתי, ציירתי, חלמתי,

הוספתי, ביקשתי, התחננתי, התלבשתי יפה,

נפרדנו, לא בכיתי, הלכתי, רחוק, קרוב, היא באה,

היא הולכת, רציתי רק טוב, הייתי ברבנות,

דיברתי עם עורכי דין, היא ביקשה והוא לא הסכים,

השופט צעק, הילד בוכה….

ואז פתאום, יש מאין,

כמו אדם שתרם לחוה את

הצלע שלו,

אז קרה הקסם…

הופעת האישה.

מתוך המופע 'דאדא קליוסטרו'- מוזיאון ישראל ירושלים אפריל 2001