הוא יוסף שוהם, הוא משכפל תפוחים, כשגילה שאנשים אוהבים ציורים של תפוחים הוא שכפל את זה 12 פעם. תכירו – אמן ציורי שמן

הוא מצייר, הוא פשוט מצייר. גם בסיבוב הזה נגד המחלה, יוסף שוהם מתכנן לצייר, פשוט לצייר כמה שיותר. בפעם הקודמת, בין ניתוח ל 'כימו', בין הקרנה לזמן שבין טיפול לטיפול. הוא צייר ללא הרף, דווקא דברים מהדמיון: זוג אוהב עם כינורות, חוף הים בקיץ, המון אנשים, הוא מצייר את מה שאין, שחסר. מבלי להגיד על זה אפילו מילה אחת.

פגשתי אותו בסטודיו שלו ברמת גן, הוא חי בתוך הציורים שלו, יש גג, יש ירוק מסביב, הכול מסודר להפליא, בדיוק כמו הציורים שלו, מדוקדקים ומסודרים.

זה האיש, מדוקדק לפרטים, הוא רואה הכול ובוחר מה לשים על הנייר, בלי לחשוב, עם רגש בשליטה, לא נראה לי שהוא יכול להתפרע, הוא מסתכל בעיניו הגדולות ומצייר, הכי 'יפה' שאפשר, את מה שיש, ולא רק את מה שיש.

כמה מחברי הם אמנים, רובם ציירים, לכולם ככולם היו חלומות להירשם כאמנים, לקבל ביקורת אומנותית, פידבק כתוב לויכוח. כולם זכו לממש את החלום הזה, להציג, לקבל ביקורת, קצת למכור, לנהל דיאלוג עם הקהל, עם המבקרים ועם אלו שעברו במקרה.

ליוסף שוהם אין שום מחשבה על זה, מבחינתו הפידבק היחידי לעבודתו הוא שטרות של מאה דולר. ככל שעובי הערימה גדול יותר ככה ההרגשה היא יותר של הצלחה. לא באמת מעניין אותו לבדוק את ההיבטים שלו כאמן, על כרטיס הביקור שלו הוא מדייק – "אמן ציורי שמן". ההקרנות מחדדות את העבודה, הציור מנתק אותך מרצף המחשבות עוזר נפשית עד כל הזמן יוצר ומתעייף, אין זמן לסבול."

מסביבו כל המצליחנים עוברים לניו יורק, חצי שנה שם גרמה לו להתמקד על החלום שלו, סטודיו במנהטן כמו שיש למאיר פיצ'חזדה. יש כמה ציורים שהוא שכפל כבר כמה פעמים בואריאציות, מה יש? רק לקדישמן מותר לשכפל כבשים?

הוא יוסף שוהם, הוא משכפל תפוחים, כשגילה שאנשים אוהבים ציורים של תפוחים הוא שכפל את זה 12 פעם, יש לזה ביקוש. שלא תטעו בו, השכפול לא מדויק, הוא לא העתק מדוייק של הציור, אלא רק ואריאציה אמיתית על נושא שמוכר.

אישית אני לא מבין גדול באומנות, אבל את הציורים של יוסף אהבתי מייד בהתחלה. משהו בדיוק ובדקדוק של הדברים, בבהירות של התמונה ביחד עם חדות צבעונית. הוא מדויק וקפדן ומצליח לגעת ברגש. ממליץ בחום לנסות ולהגיע אל האיש הזה והציורים הקסומים שלו.

פורסם בסקופ