היא מבקשת שני דברים,
שלא אגיד שהיא מוציאה ממני את הטוב
ושלא אגיד שהיא אשת חיל.
בעניין הטוב, היא מסבירה (פניה יפים)
שזה עניין של לקיחת אחריות
על הטוב, על עצמך
בעניין ה'חיל' ו ה'אשת'
היא הכי מוכנה לנהל את כל ה 'קרב הזה'
מול הכלים שאינם נגמרים
הכביסה ששוב ושוב נערמת
היא מצביאה ענקית
במאבק הבלתי נגמר הזה
באבק
מנצחת בכל סיבוב
מבלי להזיע
מבלי לצוות
או לתת פקודה
אפילו לא לעצמה
מבלי להתעייף,
להיפגע,
לכעוס להתבאס
ככה ברגילות של הדברים
כשמוכרחים
מוכרחים.
הכי אני אוהב לראות אותה בקור רוח
כל כך חמה ואוהבת
שאפילו עולל שנסער מול הקושי
נרגע כאילו קיבל פטמתו
כולה חיוך וקור רוח
נתנה.
איך אוכל לאמר אותה
במדויק?
שמעוררת היא בי את השמחה
הקלות, הנסבלת
והטוב שמלווה אותי מבפנים
יוצא אליה אל החיים
שעל זה נאמר
'אהבת חיי',
האהבה של החיים שלי,
ככה כמו שאני אוהב
אותה אותי אותנו.
ישראל קליוסטרו :
'אילוזיה' = "אילו" + "זה" - "היה". 
כתיבת תגובה