פורסם במקור בערוץ יחסים, Ynet | 26.07.2007
בנות, זאת עובדה שתכף נתווכח עליה: כל הבנים מציצים פה ושם. לא כל הזמן, אבל רוב הזמן. ההצצה מהסוג הזה היא עניין אישי לגמרי.
היא ישבה מולי בבית קפה, עסוקה בשיחת נשים עם החברה שלה. רגליה היו משוכלות על הכסא בזווית לא הגיונית, היא פיזרה ואספה את שיערה שוב ושוב, הראתה את בית השחי המגולח למשעי שלה. לעולם לא אדע אם זה היה עבורי, אולי ישב בשולחן מאחורי חתיך הורס שהתעניין, אולי זה היה בשביל החברה שלה, זאת שדיברה בלי הפסקה. למרות שהזווית של ישיבתה והצגת החמוקים היתה לכיוון שלי.
לא מדברים עם בנות על פורנוגרפיה, נקודה. יש זוגות שצופים בזה ביחד, בשביל להידלק. לא מבין מה יכול להדליק בזה, אפילו עם בנים מביך אותי להסתכל על נשים עירומות. ההצצה מהסוג הזה היא עניין אישי לגמרי.
רובנו מכחישים קיומן של פנטזיות, האמיצים מבינינו מעזים להודות בקיומן. מתי מעט יצליחו לבטא אותן לעצמם בשקט, בקול הפנימי, והנדירים שביותר ידברו עליהן עם בני/בנות הזוג, יזמינו אותם ללב התענוג, למקום שבו זה קורה בתוך הראש שלך, למה שבאמת מדליק אותך. זה קשה, זה הכי קשה בעיניי, לחלוק את המחשבות האלה עם מישהו קרוב. יותר קשה לאתר ולנסח אותן, לגלות את הדפוס הקבוע שלהן, להבין ואז להיות אמיץ מספיק בשביל לחלוק את זה עם האהבה שלך. זאת אינטימיות בעיניי, שיא האינטימיות.
ישראל קליוסטרו : אילוזיה' = "אילו" + "זה" - "היה". 
כתיבת תגובה