הרבה שאלו אותי בחיים, האם אורי גלר אמיתי? בימים אלו שואלים יותר. התקף המנטליזם שסוחף מדינה שלמה, הוא בעיני עוד סימפטום ברור של מה שקורה כאן.

ההוכחה הראשונה לקיומו של קוסם נמצאה בציורי קיר בפירמידות במצרים. חרטום מצרי מבצע את קסם הכוסות והכדורים, אותו קסם שאני מבצע היום עם חומרים שונים. מה שאומר בעצם שזהו המקצוע השני העתיק בעולם והרבה מהמשותף. דווקא אצל העובדות במקצוע העתיק ביותר, אין חידושים.

עומד קוסם על הבמה, מראה שקית נייר ריקה ושולף ממנה 3 תפוזים, יוצא צופה מהמופע ורץ לספר לחברה, "הוא שלף 4 ק"ג אשכוליות משקית ריקה", מהמרווח הזה שבין 3 תפוזים לארבע ק"ג אשכוליות אני מתפרנס כבר 32 שנה.

לגעת בבלתי נתפס

הצורך לגעת בבלתי נתפס, לראות את האלוהי, להבין את הנסתר יכול להוציא אנשים מדעתם. כנראה שחסר כאן אלוהים, דחוף. הם יוצאים בהמוניהם, מדינה שלמה יכולה לשבת מול הטלוויזיה עם שעונים מקולקלים ולקוות שיחזרו לפעול. (תקראו שוב את המשפט הזה) אורי אתה הגדול מכולם, יותר מהמנהיג הדמיוני שחסר כאן עכשיו, אולי בכלל זה אתה.

קיים הצורך הזה לשקר לעצמך, לא רק שהם לא רואים ממטר, פשוט עומדים שם עם עיניים עצומות לרווחה. לא רואים ממטר, וממשיכים לשקר לעצמם ומוסיפים ומגדילים את מה שראו, מוסיפים את כל הפנטזיה שלהם.

פעם ראיתי את עמי דיין ז"ל במופע מול 300 איש מכופף כפיות, עמדתי מהצד מהופנט אל מול העיוורון הזמני של קהל שלם. על זה אמר מי שאמר: "מי שלא רוצה לראות לא יראה". לפעמים בסרטים נאלצים להכניס סצינה שרואים בה את ה‘בום’ (המיקרופון על המוט) פשוט אין להם סצינה יותר טובה, על זה אמר מנחם גולן, "מי שרואה מגיע לו".

בין קוסמים לפוליטיקאים

נתקלתי בלא מעט כתבות בימים אלו ה‘חושפות’ את השקרים הגדולים של קוראי המחשבות, מה קרה? נגמרו השקרים ה ‘אמיתיים’ בפוליטיקה, אין יותר שחיתויות עסיסיות? ללכת לרדוף אחרי קוסמים עם פאסון, מסתבר יש הרבה מהדומה בין קוסמים לפוליטיקאים.

אין שום הבדל בין פורנוגרפיה לחשיפת הסודות הגדולים, זה כמו לצלם ‘דוגמנית על’ מורידה שערות מהרגליים. האם אורי גלר אמיתי? לא יודע. לא ראיתי אותו מסתכל על עצמו בראי, או מבטא אהבה לילדיו ואשתו, לא יודע אם הוא מרגיש ומה הוא מרגיש. רוב התמונות שלו הם עם פני פוקר (גם שלי). לא ראיתי אותו אף פעם מקרוב או מחייך מבפנים.

רק כי אין לי מושג  מי האיש. מה שיש לי לגביו מושג הוא, שהוא הכי מוכשר מכולם, פורץ דרך אמיתי, כריזמטי, ווינר בגדול תוצרת כחול לבן. לא משנה מי תשים מולו הוא יאכל אותו בלי מלח, והוא עוד יגיד תודה. אם יש אמת בפתגם " רק דגים מתים שוחים עם הזרם" אורי הוא כריש אמיתי.

לא יודע האם ההגעה לישראל דווקא עכשיו היא משיקולי הפקה, מניעים ציוניים, או סתם יד הגורל. אבל אורי הגיע בזמן הנכון. אני בכלל בעד שיקים מפלגה, מגיע לנו כאן בארץ אחד שיכול לכופף ראשי ממשלות ומשגרי קאסמים. ואגב אומרים שהוא עשיר בעצמו, שילוב נפלא לראש הממשלה הבא. אין ספק שמדובר בעבודת אלילים, אין ספק שהמדיה מפריעה, פעם בעזרת קצת חושך ופנס קסם יכולת לקחת אנשים מאוד רחוק.

בסרט ‘ביי ביי ברזיל’ ישנה סצנה מופלאה על קוסם שמגיע לברזיל בחיפוש אחר קהל צופים, והטלוויזיה בדיוק מגיע לעוד כפר ולעוד אחד, רגע לפני שהוא נשבר הוא פוגש את הטלוויזיה מרחוק, דווקא בכנסיה שם מרוכזים כולם, הוא מפוצץ אותה בעזרת קסם, מהסוג שהארי פוטר עושה.

הקסם בלידה

את האנשים שמתעקשים וממשיכים לשאול האם זה באמת, אני שולח לחדר לידה לראות לידה, בשביל מה הם צריכים את ההסבר איך זה עובד? זה עובד, נשבית באשליה, שתוק ותמשיך בחייך כרגיל, אפשר לחשוב שמישהו באמת יכול להסביר לך את הקסם הזה שבלידה של ילד לעולם.

האם אנחנו מתקרבים לקצה של הטלוויזיה? זה כמעט הכי רחוק שאפשר להגיע במדיום הזה, להביא מדינה שלמה עם מזלגות וכפיות אל מול הטלוויזיה. מה שהכי מדהים בעיני, העובדה שזה ממוחזר. כבר עשו את זה, אפילו כאן בארץ, מתישהו בשנות השבעים או השמונים, ערוץ אחד רק בשחור לבן. גם אז אנשים נהרו לראות את התופעה, עד שקם החכם שצעק המלך עירום. ואז האנשים ההם שגרו פה הקיאו מתוכם את התופעה, וגרמו לאורי לצאת לסיבוב מאוד מוצלח בעולם שהביא לו עושר ותהילה. אז קראו לזה ‘חוסר פרגון’, היום כמה עשורים אחרי, עם עשרות ערוצי טלוויזיה, אינטרנט חטטני ואינפורמציה לכל דורש היום מזנקים עליו עם מצלמות וכתבים לענייני פלילים וקוראים לזה חשיפה. ועוד של האמת.

פעם גם באמריקה היה גל של יידעונים, הזמינו את הודיני הגדול לקונגרס שיסביר להם קצת מה קורה, הוא הדהים אותם בקסמים ויצא ביחד עם העיתונות והממשל לצוד מכשפות. לא הרבה זמן אחר כך, אחרי שאמא שלו מתה הוא בזבז את מיטב כספו בתשלום לאותם יידעונים שרדף, שיביאו ממנה סימן.

בכל זאת האם יש משהו שהוא באמת בעולם הקוסמים? פעם ישבתי בבית מלון בוושינגטון באיזה כינוס קוסמים, הסתכלתי על המנורה ממול שהייתה תלויה על הקיר, ואמרתי לעצמי ‘שתזוז’ והיא התחילה לזוז. בלי שום אביזר, ככה לעצמה. באותו רגע הייתי מאוד קרוב לשיגעון, הבנתי שעולמי הולך להתמוטט. למזלי הצצתי מהחלון וראיתי את מסילת הרכבת שעוברת שם…

עד לא מזמן האמנתי כי תהליך הדיגיטציה שאנחנו עוברים יגרום ל ‘קוסם המערבי’, זה שכולנו מכירים להיעלם. האם ילד שחווה עולם וירטואלי תלת מימדי הכולל תנועה חופשית ויצירת דמויות פנטסטיות, הריגתן והקמתן לתחייה, יוכל להתלהב עוד מארנבת לבנה הנשלפת מכובע? או מכפית המתכופפת מעצמה? האין מקומו של ה ‘קוסם האורגני’ הולך ונדחק אל המוזיאון, ולא למוזיאון האומנות, אלא למוזיאון היסטורי?

כהורה אני תמיד שמח לספר על טעמה האמיתי של העגבנייה שאכלתי כילד, עכשיו גם אצטרך לספר שפגשתי/הייתי קוסם אמיתי, כזה בשר ודם לא דמות ממוחשבת.

מעבר לעובדה שעמותות החיות הצליחו להטמיע את הרעיון שלא משתעשעים על במה עם חיות שעשועים, הנבואה התגשמה, גיל קהל הצופים הולך ומצטמצם, גילאי 4 עד 7 בלבד מגיעים למופעי קוסמים, והקוסמים עדיין שולפים ארנבות, אבל פחות ופחות. אבל מסתבר שלא התהליך הדיגיטאלי עצמו הורג את הקוסם, אלא דווקא הרשת, האינטרנט המאפשר הצצה לכל זווית אנושית של סטייה, פנטזיה או הגיג, הרשת המכילה בתוכה את כל המידע לגבי כל היקום כולו והאנשים שגרים בו, וזה כולל את סודותיהם הכמוסים ביותר, גם של הקוסמים.

סרטונים המפצחים את הסוד של אורי גלר וחבריו היורשים עולים לרשת כל יום, מספיק לחפש במנוע חיפוש ‘כיפוף כפיות’ בשביל להגיע אפילו לאתרים של רבנים ידועים, גם הם רוצים לגזור קופון מהתופעה. אגודות קוסמים ורבנים אזוריים, עיתונאים רציניים, וכל דכפין צועקים  ומציגים לראווה את הכפיות שלהם, מכופפות או לפני כיפוף או תוך כדי…

פעם זאת הייתה שאלה אתית האם קוסם מגלה את סודותיו? היום השאלה היא בכמה? או אולי זאת בכלל לא שאלה מוסרית, בסופו של דבר יש לא מעט פוליטיקאים ש ‘תפסו להם את הטריק’, תפסו אותם על חם, עם המכנסיים למטה. רק שהם יכולים להרשות לעצמם לשלם שכר טרחה של עורכי הדין שמתמחים ברישום פטנטים ושינוי המציאות, ע"פ  דרישות הלקוח. אז אולי עורכי הדין הם הקוסמים של העתיד?  ועל כך כבר סופרה הבדיחה הבאה: לקוח אחד מתקשר מבוהל לפרקליט שלו, "דרסתי מישהו, הוא נפגע" העורך דין עונה לו "אל תזוז אני תיכף מביא את העדים".

האומנם חשיפת הסודות תגרום למקצוע הקסמים להעלם?

דתות לא נעלמות כל כך מהר, קוסמים גם. הצורך האנושי באלוהות היה ויהיה לנצח, הוא מקבל גוון חדש של אלילות טלוויזיונית והשילוב יצר את הדגם החדש של אורי גלר, זה שמביא שיאי רייטינג כמו בקסם אמיתי.

קרה כבר בעבר הקרוב שנחשפו סודותיהם הכמוסים של הקוסמים – ב‘מעריב’ פורסמה במוסף סוף השבוע סדרה החושפת את הסודות של הקוסמים, היה גם קוסם במסכה ש ‘השתנקר’ בערוץ 2 בכל מוצאי שבת.  אז מה? מישהו זוכר בכלל שזה קרה? לגבי ‘את מי זה מעניין’ אין לי שאלה, תראו לבד את טבלת הרייטינג.

הפורנו כל כך משגשג בדיוק מאותה הסיבה: הצורך להציץ, לראות, אולי להבין. אני לא מבין איך מהצצה שכזאת אפשר להבין משהו על המנגנון שמניע אותי כגבר לתשוקה, לאהבה ואפילו להתרבות.

למזלנו (הקוסמים והפוליטיקאים) מי שלא רוצה לדעת או לראות לא ידע או יראה. שעה אחרי שקראו או ראו את הסוד אנשים שוכחים אותו, הם רק זוכרים במעומעם שיש דפנות כפולות אולי מגנט או חוט בלתי נראה, "בטח זאת מראה או  מתנדב שתול מראש…". התיאוריות נשארות, תיאורטיות, בתמימותן. אותו עקרון גם עם פוליטיקאים, לפני ואחרי הבחירות, לפני ואחרי הפרשייה הציבור שוכח איך הטריק עובד.

ותשאלו את היועץ המשפטי לממשלה, קשה בהרבה יותר לחשוף את הסוד של הפוליטיקאים, להפוך אותו לכתב אישום. הרבה יותר קל לתפוס את אורי גלר ‘מזייף’, הוא לפחות משמח אנשים, בעיקר ילדים.

וזאת גם תופעה קצת מוזרה, בעבר גם הגדולים האמינו לגלר או לפחות רצו, להאמין. היום בזכות הטלוויזיה הילדים הם קובעי הרייטינג ובמקרה של אורי גלר הוא ניצח בגדול בעזרתם. שמעתי יותר מהורה אחד אומר: "כן, אני רואה את זה ביחד עם הילד,  רק כי הוא מבקש". כן, ילדים יודעים לבקש לחלום, הם גם חולמים יותר טוב.