מתוך הקלף 'מוחלטות' קלפי אושו זן טארוט- הוצאת גל

לפעמים אני פותח לעצמי בקלפים, לא קלפי משחק רגילים, לא קלפים של קוסמים, קלפי טארוט- 'אושו זן טארוט'.

את החבילה קבלתי במתנה, כנהוג בחבילות שכאלה. אני לא מרשה לאף אחד לגעת בה בלעדי, קורה שמבקשים או נוגעים או ההפך נוגעים ואז מבקשים. לא מסכים. מוכן לספוג כעס בעניין הזה. אבל רק בזה אני לא מרשה שינגעו לי.

פיתחתי לי שיטה אישית לקריאה בקלפים, אני פשוט עוצם את העיניים, אוחז בחבילה ומערבב אותה עד שהשאלה או הסיטואציה מתבהרת, מקבלת 'פוקוס פיסי' בדמיון. בנקודה הזאת אני מפסיק את הערבוב, ומתחיל לחוש את הקלפים עם האצבעות של שתי הידיים עד שאני מרגיש שזה הקלף הנכון.

אני אוהב את החבילה הזאת, היא לא אכזבה אותי עוד אף פעם, היא 'מרגישה' אותי, אני מרגיש נוח לשחק אתה, לא יותר מדי ברצינות, תמיד לומד משהו חדש תמיד נזכר במשהו ששכחתי, בדרך כלל אלו הדברים הכי קשים בחיים.

אני מחפש 'בית' באינטרנט מזה זמן, לא היה לי נוח בבית הקודם, אתרי הילדים שלי רוחשים ומלאי רייטינג, הורים מתקשרים שאבדו את ילדיהם לימים שלמים באתר.

נדמה שמצאתי. זה בעצם כאן ועכשיו.

אחרי תהליך קבלה מיוחד בעיני הגיע הרגע של 'חנוכת הבית החדש'.

לרגל הרגע המיוחד הזה, פתחתי לי בקלפים, דמיינתי את האתר, ככה כמו שאני זוכר אותו, ברקע כחול, בהתחלה קפץ לי המונה בכניסה, נזכרתי שבשנה הראשונה של הקוסם.קום נכנסו 231,457 אנשים, בעיקר ילדים, זה אומר שבאו לבקר אותי בערך 800 ילדים ביום. זה לא עשה אותי מאושר, רק שמח.

חיפשתי ויז'ן אחר לשאלה לקלפים, ראיתי פרצופים מולי, אתכם בעצם, התעכבתי על כמה, צוחקים, היו  אפילו כמה דמעות, עצרתי מול פרצוף לא מוכר. התמונה 'הוקפאה' וחודדה האצבעות מרפרפות על הקלפים, והנה מה שיצא:

"מוחלטות"

"שלוש הנשים האלו מעופפות גבוה באוויר, שובבות וחופשיות, אך עם זה ערניות ותלויות זו בזו. במופע לוליינות איש אינו יכול להרשות לעצמו אפילו לחלקיק שנייה להיות קצת "נעדר". וזאת האיכות שמיוצגת כאן, האיכות של שימת לב לרגע הקרב." (יש עוד טקסט נפלא תצטרכו לקנות את החבילה אם תרצו לדעת, 'אושו זן טארוט משחק ההתעלות של הזן הוצאת גל' להשיג בחנויות מסיטיקה וברשת).

מתנה יפה שלח לי הבודהיזם, ל 'חנוכת הבית' תזכורת חשובה. אני  מסמן את הרגע, זה בדיוק עכשיו. נקווה שאזכור אותו גם כשהזמן יחלוף.