ישראל קליוסטרו : 'אילוזיה' = "אילו" + "זה" – "היה".

מנקודת מבטו הייחודית של קוסם ותיק, המופיע כבר חמישה עשורים מול קהלי ילדים בישראל, ניתן לשרטט תמונה מרתקת של השינויים העמוקים שעברה החברה הישראלית. המסע מתחיל בשנות השבעים התמימות, עובר דרך תהפוכות טכנולוגיות וחברתיות, ומגיע עד לעידן הטיק-טוק העכשווי.

## שנות השבעים: תור הזהב של התמימות
בשנות השבעים, הילדים היו צופים בהופעות קסמים בעיניים פעורות לרווחה ובתמימות מוחלטת. היה זה עידן שבו הטלוויזיה הייתה בשחור-לבן, עם ערוץ אחד בלבד, והקסם היה אחת הצורות הנדירות של בידור חי. הילדים האמינו בכל מה שראו, והיכולת ליצור אשליה הייתה כמעט בלתי מוגבלת. המופע היה חוויה קסומה באמת, שבה הגבול בין מציאות לדמיון היה מטושטש.

## שנות השמונים והתשעים: תחילת השינוי
עם כניסת הטכנולוגיה והמדיה המתקדמת, החלו הילדים להיות ספקנים יותר. הטלוויזיה בצבע, הווידאו והמחשבים הראשונים פתחו בפניהם עולם חדש של אפשרויות. אך עדיין, המופע החי שמר על הקסם שלו, בזכות האינטראקציה האישית והבלתי אמצעית.
האינטרנט שינה את כללי המשחק. פתאום, כל טריק קסמים היה נגיש בלחיצת כפתור ביוטיוב. הילדים נהיו מתוחכמים יותר, ביקורתיים יותר. הם לא רק צפו במופע – הם ניתחו אותו. המעבר מצופה פסיבי לצופה אקטיבי היה מוחלט.

## העשור הנוכחי: עידן הטיק-טוק
כיום, הילדים חיים בעולם של תוכן מיידי, קצר ומהיר. הריכוז שלהם קצר יותר, והם מצפים לגירויים מתמידים. הם אמנם מתוחכמים יותר מאי פעם, אך משהו מהותי אבד בדרך:

1. **אובדן הכבוד למבוגרים**: היררכיה חברתית שהייתה מובנת מאליה בעבר התערערה לחלוטין. המורה, הקוסם, או כל דמות סמכות אחרת, כבר אינם נתפסים כמקור בלעדי לידע.

2. **דעיכת הסבלנות**: היכולת לשבת ולצפות במופע שלם, להתמסר לחוויה, הולכת ונעלמת. הילדים של היום מחפשים את הסיפוק המיידי.

3. **ירידת ערך הידע**: בעידן שבו כל מידע נגיש בשניות, הערך של למידה מעמיקה והבנה יסודית נשחק.

## מה נשאר מהקסם?
למרות כל השינויים, משהו בקסם החי עדיין מצליח לגעת בילדים. אולי דווקא בעידן הדיגיטלי, החוויה האנושית הבלתי אמצעית מקבלת משמעות חדשה. הקסם האמיתי אינו בטריקים עצמם, אלא ביכולת ליצור רגע של פליאה אמיתית, להשהות את הספקנות ולאפשר לדמיון לפרוח.

## מבט לעתיד
האתגר של הקוסם המודרני הוא להתאים את עצמו לעידן החדש מבלי לאבד את מהות הקסם. עליו למצוא את האיזון בין שימור המסורת לבין חדשנות, בין יצירת פליאה לבין הכרה בתחכום הגובר של הקהל.

חמישים שנות קסמים מלמדות אותנו שלמרות כל השינויים הטכנולוגיים והחברתיים, הצורך האנושי בפליאה, בהשתאות ובחוויה משותפת נשאר בעינו. אולי זה הקסם האמיתי – היכולת להמשיך ולהפתיע, להקסים ולרגש, גם בעידן שבו הכל נגיש וידוע.